aiadsby boostit דברו איתנו
פרטיות ורגולציה

מצב הסכמה

Consent Mode

מנגנון שמעביר לפלטפורמת הפרסום את מצב ההסכמה של הגולש, ומווסת לפיו אילו נתונים נשלחים. כשאין הסכמה נשלחים אותות מצומצמים בלבד, ולעיתים הפלטפורמה משלימה את החסר בהערכה סטטיסטית. ראו מדידה של פרסום ב-AI.

עודכן:

לא באנר, אלא מה שקורה אחרי הבאנר

מצב הסכמה הוא מנגנון של גוגל שמעביר לכלים שלה את מה שהגולש בחר בבאנר, ומשנה את ההתנהגות שלהם בהתאם. הבאנר שואל. מצב ההסכמה הוא מה שקורה עם התשובה.

רוב האנשים מבלבלים בין השניים, וזה הבלבול שגורם להתקנות חצי גמורות. אפשר להתקין באנר מצוין בלי מצב הסכמה, ואז הכלים של גוגל לא יודעים מה נבחר. אפשר גם להפעיל מצב הסכמה בלי באנר אמיתי, ואז הוא מדווח הסכמה שלא ניתנה.

הרעיון שעומד מאחוריו הוא פשרה: במקום שתג יידלק או ייכבה, הוא נדלק במצב מצומצם. הוא שולח סימן שמשהו קרה, בלי מזהים שמאפשרים לקשור בין ביקורים.

הפרמטרים, ולמה יש ארבעה ולא אחד

המנגנון עובד על ערכים נפרדים, וכל אחד מהם נוגע לשימוש אחר. ad_storage נוגע לשמירת מידע לצורכי פרסום. analytics_storage נוגע למדידה. בגרסה השנייה של המנגנון נוספו שניים: ad_user_data, שעוסק בשליחת מידע משתמש לגוגל לצורכי פרסום, ו-ad_personalization, שעוסק בהתאמה אישית של מודעות ובקהלים.

ההפרדה הזו היא לא בירוקרטיה. היא מאפשרת מצב שבו גולש מסכים למדידה ולא מסכים לפרסום מותאם, וזו בחירה שהרבה אנשים באמת עושים כשנותנים להם אותה.

מבחינה מעשית, מי שמטמיע דרך מנהל התגים מחבר את הבאנר לערכים האלה פעם אחת, וכל תג יורש את המצב. מי שמטמיע ידנית בקוד צריך לוודא שערכי ברירת המחדל נקבעים לפני שנטען משהו אחר, ושם נופלות רוב ההטמעות.

בסיסי מול מתקדם, וההבדל האמיתי ביניהם

יש שתי דרכים להטמיע, והבחירה ביניהן משנה מה תראו בדוחות.

במצב הבסיסי, תגים שתלויים בהסכמה כלל לא נטענים עד שהיא ניתנה. גולש שסירב אינו קיים בשום דיווח, וגם לא נשלחת ממנו שום בקשה.

במצב המתקדם התגים נטענים תמיד, אבל כשאין הסכמה הם שולחים סימן מצומצם ובלי מזהים. גוגל משתמשת בסימנים האלה כדי להשלים הערכה של מה שקרה אצל מי שלא הסכים, והיא קוראת לזה מידול התנהגות.

מה שחשוב להבין בשורה התחתונה: המצב המתקדם מחזיר לכם יותר תמונה בדוחות, והמצב הבסיסי שולח פחות. איזה מהם נכון לכם אינה שאלה טכנית בלבד, והיא גם לא שאלה שאנחנו מכריעים כאן במקום ייעוץ משפטי.

מידול, ומה מותר להסיק ממנו

כשגוגל ממלאת את החסר, המספר בדוח מפסיק להיות ספירה והופך לתערובת של ספירה והערכה. זה לא פסול והוא גם לא דמיוני, וזה כן דורש שינוי בדרך שבה קוראים דוח.

שני כללים שעוזרים. הראשון: אל תשוו מספר ממודל למספר שנספר בפועל בתקופה קודמת, כי אתם משווים שתי שיטות ולא שתי תקופות. השני: כשמחליטים על תקציב, בדקו מול מקור שאינו תלוי במידול, למשל מספר הפניות שנרשמו אצלכם במערכת או בטלפון.

גוגל גם לא תמיד מפעילה מידול, והוא דורש נפח נתונים מסוים. עסק קטן עלול לגלות שהוא הטמיע מצב מתקדם ולא קיבל את ההשלמה, וזו לא תקלה.

ובצד של פרסום בתוך תשובות AI

כאן צריך לומר במפורש מה לא קיים. מצב הסכמה הוא מנגנון של גוגל, והוא נוגע לכלים של גוגל. אין היום מקבילה מפורסמת שלו במערכת הפרסום של ChatGPT.

מה שכן ידוע הוא שהמדידה שם עובדת אחרת מלכתחילה: אין מילות מפתח, אין מונחי חיפוש, ומה שמגיע אליכם הוא הנחיתה עצמה והפרמטרים שנלווים אליה. הפירוט נמצא במדריך המדידה של הערוץ. ההגדרה עצמה נעשית כחלק מהמדידה של קמפיין ב-ChatGPT.

לכן ההשלכה המעשית שונה. אצל גוגל השאלה היא כמה מהתמונה חוזר אליכם דרך מידול. בערוץ החדש השאלה היא מה בכלל נמסר, ומה שמחזיק את התשובה הוא מידע מגוף ראשון שאתם אוספים בעצמכם.

איך זה נראה בפועל

התרחיש מומצא. חנות מקוונת קטנה למוצרי בית, שמפרסמת בגוגל ומודדת רכישות.

החנות התקינה באנר הסכמה בפברואר, בלי לחבר אותו למצב הסכמה. הבאנר חוסם תגים כשמסרבים, וזה החלק שעבד. מה שלא עבד: מערכת הפרסום לא ידעה להבדיל בין גולש שסירב לבין גולש שלא הגיע, ובדוחות נראה כאילו נפח הרכישות ירד באופן פתאומי.

בפועל המכירות במערכת הניהול של החנות היו זהות לחודש הקודם. כל הפער היה בדיווח.

מה שנעשה: חובר מצב הסכמה מתקדם דרך מנהל התגים, וארבעת הערכים נקבעו לפי מה שהגולש בוחר. מאותו רגע הדוחות התחילו לכלול גם הערכה על מי שסירב, והפער מול מערכת הניהול הצטמצם בלי להיעלם.

הלקח שנשאר: המספר במערכת הפרסום ומספר ההזמנות במערכת הניהול אינם אמורים להיות זהים, ולכן החנות קבעה שההחלטות על תקציב מתקבלות לפי מערכת ההזמנות, ומערכת הפרסום משמשת להשוואה בין קמפיינים בלבד.

זוויות שונות

לעסק שירותים

רוב ההמרות אצלכם הן טופס או שיחה, והנפחים קטנים. דווקא בגלל זה המידול נותן פחות, ואובדן של חלק מהאותות מורגש מהר יותר בייעול אוטומטי. שווה לוודא שכל פנייה נרשמת אצלכם גם במקום שלא תלוי בדפדפן של הגולש.

לחנות מקוונת

אתם המקרה שבו ההטמעה הנכונה משתלמת ישירות, כי כל הפרסום מיועל לפי המרות ולפי ערך. ההשוואה שצריכה לרוץ אצלכם כל חודש היא בין ההכנסה המדווחת במערכת הפרסום להכנסה במערכת ההזמנות, והפער ביניהן צריך להיות יציב ולא קופצני.

לעסק עם תנועה מאירופה

שם הדרישות מחמירות יותר, וההטמעה מפסיקה להיות שאלה של נוחות בדוחות. זה המקרה המובהק שבו מחליטים בין המצב הבסיסי למתקדם יחד עם עורך דין, ולא לפי מה שנוח לצוות השיווק.

מה זה אומר בפועל

אם יש לכם באנר, הצעד הראשון הוא לבדוק אם הוא מחובר בכלל. ברוב האתרים שנבדקים התשובה היא לא. אחר כך החליטו במפורש בין מצב בסיסי למתקדם, ורשמו את ההחלטה ואת התאריך. מיד אחרי ההטמעה, סמנו את התאריך בדוחות כנקודת שבר: כל השוואה שחוצה אותו היא השוואה בין שתי שיטות מדידה. ולבסוף, קבעו מקור אמת אחד שאינו תלוי בדפדפן, ובנו את ההחלטות הכספיות עליו.

איך בודקים את זה לבד

  1. פתחו את האתר וחפשו בקוד המקור את הקריאה שקובעת ערכי ברירת מחדל להסכמה. אם היא לא מופיעה לפני התגים, הסדר שגוי.
  2. השתמשו בכלי התצוגה המקדימה של מנהל התגים ובדקו איזה מצב הסכמה מדווח לפני שלחצתם על משהו.
  3. לחצו על סירוב ובדקו אם התג ממשיך לשלוח בקשה, ואם כן האם היא מצומצמת.
  4. בדקו בממשק המדידה אם מופיעה אינדיקציה לכך שחלק מהנתונים מבוססים על מידול.
  5. השוו חודש אחד: המרות במערכת הפרסום מול פניות שנרשמו אצלכם. רשמו את הפער באחוזים.
  6. חזרו על אותה השוואה חודש אחרי כן, ובדקו אם הפער יציב. פער שקופץ מעיד על בעיית הטמעה ולא על שינוי בביקוש.

המלכודת

המלכודת המרכזית היא הטמעה שמדווחת הסכמה כברירת מחדל. זה קורה כשמישהו קובע את הערכים כמאושרים כדי שהדוחות ייראו מלאים, ואז הבאנר הופך להצגה. זה גם המצב שהכי קל להוכיח מבחוץ. מלכודת שנייה, שקטה יותר: לקרוא את הירידה בדוחות ביום ההטמעה כירידה בעסק, ולשנות תקציבים בגללה. זו לא ירידה בביקוש, זו ירידה בכמות מה שנספר.

מתי זה לא רלוונטי לכם

אתר בלי תגי מדידה של גוגל ובלי פרסום בגוגל לא צריך את המנגנון הזה כלל, וההתעסקות בו היא בזבוז זמן. גם עסק שכל הפעילות שלו היא פרסום בתוך תשובות AI בלבד לא ימצא כאן מקבילה, כי המנגנון שייך לסביבה אחרת. מה שכן רלוונטי לכולם היא השאלה שמתחתיו: מה נאסף, באיזה אישור, ומה נשאר אצלכם כשלא אישרו.

שאלות נפוצות

מצב הסכמה מחליף את הבאנר?

לא, והוא גם לא עובד בלעדיו. הבאנר אוסף את הבחירה והמנגנון מעביר אותה הלאה. אחד בלי השני הוא חצי הטמעה שנראית שלמה.

המידול של גוגל מדויק?

הוא הערכה ולא ספירה, וגוגל לא מפרסמת את שיעור הדיוק שלו. הדרך הנכונה להתייחס אליו היא ככיוון ולא כמספר לקבלת החלטות כספיות ישירות.

אם אני לא מפרסם בגוגל, זה נוגע לי?

רק אם אתם משתמשים בכלי מדידה של גוגל. אם גם זה לא, אין למה לחבר את הבאנר, והנושא מסתכם בשאלת ההסכמה עצמה.

למה המספרים במערכת הפרסום ובמערכת המדידה שונים גם אחרי ההטמעה?

כי הן סופרות אחרת מלכתחילה, ולא רק בגלל ההסכמה. הבדל קבוע ביניהן הוא נורמלי, והבדל שמשתנה בחדות מחודש לחודש הוא סימן לבדוק.

מונחים קשורים

הסכמת משתמש

האישור שהגולש נותן לאיסוף מידע עליו ולשימוש בו לפרסום ולמדידה.

מעקב המרות

התשתית שמקשרת בין קליק על מודעה לפעולה באתר, כדי שהמערכת תדע על מה לבצע אופטימיזציה.

מידע צד ראשון

מידע שהעסק אסף בעצמו מול הלקוחות שלו: רשימות דיוור, היסטוריית רכישות, פניות ושיחות.

ייחוס

השיוך של תוצאה עסקית לערוץ שהביא אותה.

דגימה

מדידה של תופעה גדולה דרך חזרה מבוקרת על סט קטן ומייצג.

להרחבה

הערך נבדק מול המקורות הרשמיים של הפלטפורמות. כשמשהו אינו ידוע, כתוב כאן שהוא אינו ידוע. שינויים מתועדים בארכיון העדכונים.

בואו נדבר.

בלי מצגת, בלי התחייבות ובלי שיחת מכירה. עשרים דקות שבסופן תדעו אם יש כאן משהו בשבילכם.

  • מה המוצר ומי הלקוח שלכם
  • איך נמדדת אצלכם המרה היום
  • מאיזה תקציב זה מתחיל להיות הגיוני

לא בקטע של טפסים? [email protected]

בלי ספאם ובלי רשימת תפוצה. הפרטים משמשים רק כדי לחזור אליכם, לפי מדיניות הפרטיות.