OAI-SearchBot
הסורק של OpenAI לחיפוש: הוא שמחליט אם אתר יכול להופיע כמקור בתשובות של ChatGPT.
GPTBot
הסורק של OpenAI לאיסוף נתוני אימון. חסימתו מונעת שהאתר ייכנס לאימון מודלים עתידיים, ואינה משפיעה על הופעה בחיפוש של ChatGPT, שמשתמש בסורק אחר.
עודכן:
GPTBot הוא הסורק ש-OpenAI מפעילה כדי לאסוף תוכן מהרשת לאימון של הדורות הבאים של המודלים שלה. זה כל התפקיד. הוא לא מזין את החיפוש של ChatGPT, לא נכנס לעמוד בשביל משתמש שביקש לקרוא אותו, ולא בודק דפי נחיתה של מודעות. לכל אחת מהמשימות האלה יש אצל OpenAI סורק נפרד, עם שם משלו ועם רשימת כתובות משלו.
לפי התיעוד של OpenAI, התוכן שהוא אוסף עשוי לשמש לאימון, והחברה מפרטת גם ממה הוא נמנע: עמודים שדורשים תשלום, עמודים שמכילים מידע אישי מזהה, ותוכן שמפר את המדיניות שלה. מה קורה לתוכן אחרי האיסוף, כמה ממנו נכנס לאימון בפועל ומתי, אינו מפורסם.
המחרוזת שהוא מציג מכילה את המילה GPTBot, מספר גרסה, וקישור לעמוד ההסבר של OpenAI. מספר הגרסה השתנה לאורך הזמן. לכן כל כלל שכותבים צריך להתייחס לשם ולא לגרסה, וב-robots.txt כותבים GPTBot ותו לא.
חסימה של GPTBot אומרת ל-OpenAI דבר אחד: את התוכן הזה אל תאספו לאימון. זו הצהרה לגיטימית, ואתרים רבים בעולם עושים אותה. לפי התיעוד, היא לא נוגעת לחיפוש. ההופעה כמקור בתשובה של ChatGPT נקבעת על ידי OAI-SearchBot, סורק אחר לגמרי, שקורא בלוק אחר בקובץ.
מה שהחסימה לא עושה חשוב לא פחות. היא לא מוחקת כלום ממודל שכבר אומן, ותוכן שנאסף לפני שהשורה נכתבה נשאר איפה שהוא. היא גם לא מונעת מהמודל לדעת עליכם, כי הוא מכיר אתכם מאינדקסים עסקיים, מפורומים, מכתבות ומכל אתר אחר שהזכיר אתכם ולא חסם.
ויש שאלה שאף אחד לא יכול לענות עליה מבחוץ: האם החסימה כובדה. OpenAI מצהירה שהסורק מציית לקובץ. אין דוח ואין אישור. הדרך היחידה לדעת היא לחפש את השם ביומני השרת ולראות אם הבקשות פסקו אחרי שהשורה נוספה. בדיקת היומנים הזו היא חלק מהסקירה הטכנית של הסורקים.
זו שאלה עסקית, ולכן לא מי שמתחזק את השרת צריך להכריע בה. השאלה היא איפה יושב הערך של העסק: בתוכן עצמו, או במה שהתוכן מייצר. הוצאה לאור, מאגר מקצועי בתשלום, ארכיון מחקר. שם התוכן הוא המוצר, וחסימת אימון היא עמדה סבירה.
לעסק שמוכר שירות התמונה הפוכה. אף אחד לא קונה את עמוד השירות שלכם; הוא קורא אותו ומתקשר. תוכן כזה שנכנס לאימון לא מפסיד כלום, ואולי מרוויח משהו שקשה למדוד: מודל שנתקל בשם שלכם בהקשר הנכון. כמה זה שווה בפועל, אנחנו לא יודעים, ואף חברה לא פרסמה.
מה שכן ברור הוא איך כותבים את זה למי שהחליט לחסום. את השם GPTBot בלבד, בבלוק משלו, בלי לגרור לתוכו את סורק החיפוש. הבלוק המדויק מופיע בסעיף הבדיקה למטה, והעמדה המלאה על ההחלטה עצמה כתובה בעמוד ההחלטה לחסום או לא.
הראשונה היא העתקה ממדריך. רוב הבלוקים שמסתובבים ברשת נכתבו לפני שהופיע OAI-SearchBot, או על ידי מישהו שלא הבחין בין המשפחות, והם מכניסים את שני השמות לאותה חסימה. מי שמדביק אותם חוסם אימון וחיפוש יחד, ומגלה את זה חצי שנה אחר כך.
השנייה היא תחבירית. בלוק שנושא שם מבטל עבור אותו סורק את כל מה שכתוב תחת הכוכבית, ושורה ריקה באמצע בלוק מפצלת אותו לראש בלי גוף. שני הכללים מפורקים בתחביר robots.txt.
השלישית היא ההנחה שהקובץ הוא הכול. שכבת הגנה שיושבת לפני האתר יכולה לחסום את GPTBot ברמת הרשת בלי שורה אחת בקובץ, ואז הוא לא נחסם מאימון בלבד; הוא מקבל 403 יחד עם סורק החיפוש, כי רשימות ניהול בוטים לא מבחינות בין השניים. איך מאבחנים את זה כתוב בעמוד החסימה ברמת הרשת.
תרחיש מומצא: הוצאה לאור קטנה של ספרות מקצועית לרואי חשבון, שמוכרת מנויים לארכיון מאמרים ומפרסמת חלק מהמאמרים בחינם. ההנהלה החליטה שהארכיון לא ייתרם לאימון של אף מודל, ובאותה נשימה רצתה שהמאמרים הפתוחים ימשיכו להופיע בתשובות.
המפתח הוסיף לקובץ בלוק אחד: User-agent: GPTBot ואחריו Disallow: /. את OAI-SearchBot הוא לא הזכיר, ותיעד את התאריך בהערה. זה כל השינוי.
חודש אחר כך פתחו את היומנים. GPTBot הופיע בשבוע הראשון וממנו והלאה נעלם. OAI-SearchBot המשיך להיכנס בקצב הרגיל שלו, בעיקר למאמרים הפתוחים. כששאל רואה חשבון ב-ChatGPT על תקנה חדשה שהמאמר הפתוח הסביר, ההוצאה הופיעה בין המקורות עם קישור לעמוד.
מה שלא ידוע במקרה הזה, ואי אפשר לדעת: אם משהו מהארכיון נאסף בשנה שלפני השורה. החסימה עובדת מרגע כתיבתה קדימה, ואת העבר אין ממה לשחזר.
כמעט תמיד אין מה לחסום. עמודי שירות, אודות ושאלות ותשובות הם תוכן שנועד להימצא, ואין בו נכס שמישהו יכול לקחת מכם. אם בכל זאת בחרתם לחסום מתוך עמדה, עשו את זה בשם המדויק ובדקו אחרי שבועיים שסורק החיפוש עדיין נכנס.
המחירים והמלאי שלכם לא נעשים סודיים בגלל חסימת אימון: סורק החיפוש רואה אותם בדיוק כמו קודם, וכך גם כל מנוע חיפוש רגיל. השאלה המעניינת בחנות היא אחרת: אם GPTBot מבזבז בקשות על עשרות אלפי כתובות סינון, שווה לחסום לו את הפרמטרים ולא את האתר.
מו"ל, מאגר בתשלום, קורסים, מחקר. כאן חסימת האימון היא ההחלטה הצפויה, ולעיתים גם דרישה חוזית מול הכותבים. עדיין כדאי להשאיר את סורקי החיפוש פתוחים, כדי שהמנוע יפנה אליכם במקום להסביר במקומכם ממקור של מישהו אחר.
אל תתחילו מהשאלה אם לחסום. תתחילו מלפתוח את robots.txt ולראות מה כבר כתוב שם על GPTBot, מי כתב, ומתי. ברוב האתרים שנבדקים בפעם הראשונה השורה קיימת ואף אחד לא זוכר אותה. אם ההחלטה היא לחסום, כתבו בלוק נפרד לשם הזה בלבד, הוסיפו הערה עם תאריך וסיבה, ורשמו ביומן שלכם מתי זה קרה. אחרי חודש פתחו את יומני השרת ובדקו שני דברים בנפרד: שהשם GPTBot פסק להופיע, ושהשם OAI-SearchBot לא פסק.
המלכודת המרכזית היא לשמוע GPTBot ולחשוב ChatGPT. השם מזמין את הבלבול, והתוצאה היא שני סוגי אנשים שקראו את אותה כתבה: אחד חסם את GPTBot והיה בטוח שיצא מהתשובות, ואחד חסם את OAI-SearchBot יחד איתו כי לא ידע שיש הבדל. הראשון עדיין מופיע ולא הבין למה. השני נעלם ולא הבין למה. מלכודת שנייה, קטנה יותר: לכתוב בקובץ את הגרסה, למשל את המחרוזת המלאה כפי שהיא מופיעה ביומן. ההתאמה נעשית על השם, וגרסה שתשתנה תשאיר את השורה שלכם תלויה על מספר שכבר לא קיים.
אם האתר שלכם מוכר שירות ואין בו תוכן שאתם רואים כנכס בפני עצמו, אין כאן החלטה לקבל: השאירו את הקובץ כמו שהוא ואל תוסיפו שורה. גם מי שכבר החליט ותיעד את ההחלטה לא צריך לחזור לזה כל חודש; בדיקה אחת אחרי השינוי ואחת ברבעון מספיקות. ומי שמצפה שחסימת GPTBot תשנה משהו בהופעה שלו ב-ChatGPT, לכאן או לכאן, מחפש במקום הלא נכון.
לא. לפי התיעוד של OpenAI, GPTBot אוסף לאימון בלבד. ההופעה כמקור בתשובות נקבעת על ידי OAI-SearchBot, ואם לא כתבתם עליו כלום הוא ממשיך להיכנס.
כן. שורת Disallow יכולה להצביע על תיקייה במקום על לוכסן בודד, למשל על ארכיון בתשלום, ולהשאיר את שאר האתר פתוח. הנתיב נבדק תו מול תו, כולל אותיות גדולות.
רק מהיומנים. אם השם הפסיק להופיע אחרי התאריך שבו נוספה השורה, זו העדות היחידה שקיימת. אין ממשק של OpenAI שמאשר את זה.
החסימה לא נוגעת בו, ואין מנגנון שמוציא אותו. היא מונעת איסוף חדש מרגע הכתיבה ואילך.
ככל הנראה תוכנה אחרת שכתבה את השם, כי המחרוזת היא טקסט חופשי. מתייחסים אליה כאל לא מאומתת, ואם היא מעמיסה, חוסמים לפי כתובת ולא לפי שם.
הסורק של OpenAI לחיפוש: הוא שמחליט אם אתר יכול להופיע כמקור בתשובות של ChatGPT.
הסורק שפועל כשמשתמש מבקש מ-ChatGPT לפתוח עמוד מסוים בזמן אמת.
הסורק שבודק את עמודי הנחיתה של מודעות ב-ChatGPT לפני שהן מאושרות.
תוכנה שמושכת עמודים מהאתר בשביל מנוע חיפוש או מנוע AI.
קובץ טקסט בשורש הדומיין שמצהיר לאילו סורקים מותר למשוך אילו נתיבים.
הטקסט שעליו המודל אומן.
הערך נבדק מול המקורות הרשמיים של הפלטפורמות. כשמשהו אינו ידוע, כתוב כאן שהוא אינו ידוע. שינויים מתועדים בארכיון העדכונים.
בלי מצגת, בלי התחייבות ובלי שיחת מכירה. עשרים דקות שבסופן תדעו אם יש כאן משהו בשבילכם.
לא בקטע של טפסים? [email protected]