אנשים גם שואלים

בלוק השאלות שמתרחב

באמצע תוצאות גוגל מופיע לעיתים בלוק של שאלות מקופלות. לוחצים על אחת, היא נפתחת ומציגה תשובה קצרה עם קישור למקור. ואז מופיעות שאלות נוספות מתחת, שנולדו מהשאלה שפתחתם.

זה לא בלוק סטטי. הוא מתרחב לפי מה שאתם פותחים, ולכן שני אנשים באותה שאילתה יכולים לראות רשימות שונות לחלוטין אחרי שתי לחיצות.

מאיפה השאלות מגיעות גוגל לא פירטה. מה שברור מהתנהגות: הן קרובות לניסוחים שאנשים באמת מקלידים, והן משתנות עם הזמן לפי מה שנשאל.

למה זה כלי מחקר ולא רק תצוגה

בעל עסק שמנסה להבין מה הלקוחות שלו שואלים משלם בדרך כלל על כלי מילות מפתח, ומקבל ביטויים קצרים עם נפחים. הבלוק הזה נותן משהו אחר: שאלות שלמות, בניסוח של בני אדם, בעברית, בלי כלי ובלי עלות.

ההבדל הזה נעשה קריטי כשהיעד הוא מנועי AI. אנשים לא מקלידים למודל "מחיר שיפוץ מטבח", הם כותבים משפט. הבלוק הזה הוא אחד המקומות הזמינים שבהם אפשר לראות משפטים כאלה ברצף.

יש גם שימוש שני, פחות מדובר: המיפוי של מה שאתם לא מכסים. אם פתחתם עשר שאלות ושבע מהן נענות אצל מתחרים ולכם אין עליהן עמוד, קיבלתם תוכנית עבודה לחודשיים הקרובים. כך נבנית תוכנית התוכן שנגזרת מהשאלות.

היחס שלו למשטחים החדשים

הבלוק הזה קדם לסיכומי AI, והוא ממשיך לרוץ לצידם. שניהם עונים בתוך עמוד התוצאות, ושניהם מפחיתים את הצורך להיכנס לאתר.

מה שמעניין הוא הדמיון המבני. השאלות שנפתחות מהבלוק דומות מאוד לפיצול שמנוע AI עושה לשאלה מורכבת: מפרק אותה לתת-שאלות. מי שרואה אילו תת-שאלות גוגל מציעה מקבל אומדן סביר של הכיוונים שמנוע יחפש בהם.

זה לא מדע מדויק ואי אפשר להצהיר שאלו אותם פיצולים. כאומדן זול של מה מסתעף מהשאלה המרכזית, זה עובד.

מה עושים עם זה בפועל

קודם כול, אוספים. עשרים דקות של פתיחה שיטתית מייצרות רשימה של כמה עשרות שאלות אמיתיות בתחום שלכם.

אחר כך ממיינים לפי קרבה להחלטה. שאלות של "מה זה" הן חומר לתוכן הסברי, שמייצר נוכחות ופחות פניות. שאלות של "כמה עולה", "האם מתאים למי ש" ו"מה ההבדל בין" הן חומר לעמודים שמביאים לקוחות.

ורק אז כותבים. כל שאלה שנבחרה מקבלת כותרת שהיא השאלה עצמה, ותשובה ישירה בשתי השורות הראשונות. אותה פסקה משרתת גם את הבלוק הזה, גם את התיבה שמעליו, וגם שליפה של מנוע AI.

איך זה נראה בפועל

תרחיש מומצא: סטודיו פילאטיס שמחפש נושאים לכתוב עליהם. במקום לנחש, מישהו במשרד מקליד בגוגל "פילאטיס מכשירים" ופותח את בלוק השאלות.

השאלות הראשונות גנריות: מה זה פילאטיס מכשירים, האם זה מתאים למתחילים. אחרי שפותחים אותן צצות שאלות אחרות: האם פילאטיס מכשירים עוזר לכאבי גב, כמה שיעורים בשבוע צריך כדי לראות שינוי, מה ההבדל בין רפורמר למזרן, האם צריך אישור רופא אחרי ניתוח.

בתוך עשרים דקות יש רשימה של כעשרים שאלות אמיתיות. בסטודיו יודעים לזהות מיד שארבע מהן הן בדיוק מה ששואלים בטלפון לפני הרשמה, ושלאף אחת מהן אין עמוד באתר.

מה שנבנה מזה לא היה בלוג. נבנו ארבעה עמודים קצרים, כל אחד עונה על שאלה אחת בפסקה ראשונה ואז מרחיב, ובסופו של כל עמוד יש מה עושים הלאה. השאלות ההסבריות רוכזו בעמוד שאלות ותשובות אחד, כי הן לא הצדיקו עמוד לכל אחת.

זוויות שונות

לעסק שירותים

רוב השאלות שתראו בבלוק הן בדיוק אלה שנשאלות בשיחת הטלפון הראשונה. זו הזדמנות למדוד דבר אחר לגמרי: כמה מהשיחות שלכם מוקדשות למידע שיכול היה להיות באתר. עסקים שמענים על זה מגלים שהעמודים האלה לא רק מביאים תנועה, הם גם מקצרים את השיחה.

לחנות מקוונת

כאן הבלוק חושף בעיקר חששות: האם זה עמיד, האם אפשר להחזיר, איך יודעים מידה, כמה זמן זה מחזיק. אלה לא שאלות תוכן, אלה חסמי קנייה. מי שמעביר את התשובות לעמוד המוצר עצמו נוגע בשיעור ההמרה ולא רק בתנועה.

ל-B2B

בתחומים מקצועיים הבלוק לעיתים דל, כי אין מספיק נפח חיפוש. זה סימן שימושי בפני עצמו: אם אין שאלות, כנראה שהקהל שלכם לא מחפש בגוגל אלא שואל עמיתים או מודל. במקרה כזה עדיף למדוד מול מנוע AI ולא לחפש כאן.

מה זה אומר בפועל

הקדישו לזה חצי שעה ברבעון, לא יותר. פתחו את שלוש השאילתות המרכזיות בתחום, פתחו שאלות עד שהבלוק מתחיל לחזור על עצמו, והעתיקו הכול לגיליון. סמנו ליד כל שאלה אם יש לכם עמוד שעונה עליה, ואם השאלה קרובה או רחוקה מהחלטה. את הרשימה הזו תעדיפו על כל דוח מילות מפתח, כי היא בשפה שבה הלקוחות מדברים.

איך בודקים את זה לבד

פתחו חלון פרטי, גוגל בעברית מישראל, והקלידו את הביטוי המרכזי של התחום שלכם.
גללו עד בלוק השאלות ופתחו את כולן, אחת אחרי השנייה, כדי לגרום לו להתרחב.
העתיקו כל שאלה חדשה שצצה לגיליון, יחד עם האתר שמופיע כמקור לתשובה.
חזרו על התהליך עם שני ניסוחים נוספים של אותה כוונה, כדי לראות אילו שאלות חוזרות בכולם.
סמנו לכל שאלה: יש לנו עמוד, אין לנו עמוד, או לא רלוונטי לנו.
קחו את השאלות הקרובות להחלטה שאין לכן עמוד, ותתחילו מהן.

המלכודת

המלכודת היא להפוך את הרשימה לתוכנית תוכן בלי מיון. הבלוק מלא בשאלות הסבר, כי אלה השאלות הנפוצות, ומי שכותב עמוד לכל אחת מהן בונה אתר שמביא הופעות וכמעט אפס פניות. בדיוק אותן שאלות הן גם הראשונות שנענות בסיכום בלי קליק. המיון לפי קרבה להחלטה הוא כל ההבדל בין מחקר לבין ייצור תוכן לשם ייצור.

מתי זה לא רלוונטי לכם

אם התחום שלכם נישתי מאוד, הבלוק כמעט לא יופיע ולא תמצאו בו כלום. גם עסק שפועל רק מול קהל סגור, למשל ספק שמוכר לרשת אחת, לא ימצא כאן את השאלות שלו. ואם כבר יש לכם תיעוד מסודר של השאלות שמגיעות בטלפון ובוואטסאפ, זה מקור טוב יותר מהבלוק, ואפשר לדלג.

שאלות נפוצות

השאלות בבלוק הן באמת מה שאנשים מחפשים?

גוגל לא פרסמה איך הן נוצרות, ולכן אי אפשר להצהיר שכל שאלה נשאלה. הניסוח קרוב מאוד לשפה טבעית, ולכן זה מקור סביר לניסוחים, לא מקור לנפחים.

יש לזה נפח חיפוש?

לא מוצג נפח. אם צריך אומדן נפח, בודקים את השאילתה המקורית בכלי, ומשתמשים בבלוק לניסוח ולכיוונים.

אם אני מופיע שם, זה מביא תנועה?

מעט. יש קישור למקור, ומי שקיבל תשובה מלאה לרוב לא לוחץ. הערך העיקרי הוא נוכחות ומיפוי.

זה קשור לסיכומי AI?

אלה משטחים נפרדים שעשויים להופיע באותו עמוד. הדמיון הוא ברעיון: שניהם עונים בתוך עמוד התוצאות, ושניהם מפרקים שאלה לתת-שאלות.

כל כמה זמן שווה לחזור על זה?

פעם ברבעון מספיק לרוב העסקים. הרשימה זזה לאט, ותדירות גבוהה יותר מייצרת עבודה בלי מידע חדש.

מונחים קשורים

תשובה מוצגת

התיבה שגוגל מציגה בראש התוצאות עם קטע מתוך עמוד אחד וקישור אליו.

פיצול שאילתה

מנוע AI לוקח שאלה אחת ומפרק אותה לכמה חיפושים נפרדים ברקע, ואז מאחד את מה שחזר לתשובה אחת.

קטע תשובה

פסקה קצרה מתוך עמוד שנשלפת כמעט כלשונה אל תוך תשובה מסוכמת או אל ראש עמוד התוצאות.

הנחיה

הטקסט שהמשתמש מקליד למנוע ה-AI.

חיפוש ללא קליק

חיפוש שנענה במלואו בתוך עמוד התוצאות, בלי שהמשתמש נכנס לאתר כלשהו.

להרחבה

הערך נבדק מול המקורות הרשמיים של הפלטפורמות. כשמשהו אינו ידוע, כתוב כאן שהוא אינו ידוע. שינויים מתועדים בארכיון העדכונים.

בואו נדבר.

בלי מצגת, בלי התחייבות ובלי שיחת מכירה. עשרים דקות שבסופן תדעו אם יש כאן משהו בשבילכם.

מה המוצר ומי הלקוח שלכם
איך נמדדת אצלכם המרה היום
מאיזה תקציב זה מתחיל להיות הגיוני

לא בקטע של טפסים? [email protected]