aiadsby boostit דברו איתנו
פרסום ומכרז

בטיחות מותג

Brand safety

השליטה בהקשר שבו המודעה שלכם מופיעה. בפרסום בתוך תשובה שהמודל מנסח, ההקשר נוצר בזמן אמת ואינו ידוע מראש. זה שינוי מהותי לעומת רשימת אתרים. ראו מותג.

עודכן:

השאלה היא לא מה כתוב במודעה, אלא ליד מה היא עומדת

בטיחות מותג היא השליטה בהקשר שבו המודעה שלכם מופיעה. לא בתוכן שלה, שהוא שלכם ממילא, אלא בסביבה. מודעה מנוסחת היטב שמופיעה לצד תוכן שמביך אתכם פוגעת במותג בדיוק כמו מודעה גרועה, ולפעמים יותר, כי צילום המסך מתפשט.

בפרסום קלאסי זו בעיה פתירה. יש רשימת אתרים, יש קטגוריות תוכן לחסום, יש מילות מפתח שליליות, יש דוח מיקומים שמראה איפה הופעתם. הכלים האלה נבנו על הנחה אחת: שההקשר קיים מראש, ולכן אפשר לבדוק אותו ולסנן אותו.

מה משתנה כשההקשר נוצר בזמן אמת

בתשובה שמנוע מנסח, ההקשר לא קיים לפני שהמשתמש שאל. הוא נוצר באותו רגע, מהשיחה, ולא חוזר על עצמו בדיוק. אין דף קבוע שאפשר לבדוק, אין רשימת אתרים לסנן, ואין מכנה שאפשר לספור. מה שנשאר ידוע לכם מראש הוא המדינה, המכשיר והפלטפורמה.

התוצאה היא שהכלים המוכרים לא רק חסרים, הם גם לא ברורים כרעיון. אין מה לחסום כשאין רשימה. וגם ההסתכלות בדיעבד חסומה: OpenAI לא נותנת למפרסמים מונחי חיפוש, נושאי שיחה, פילוח מיקומים או שלילות. אתם לא רק נעדרים שליטה מראש, אתם גם לא יודעים בדיעבד באיזה הקשר הופעתם.

יש כאן גם ממד שלא קיים בפרסום רגיל: המודעה יושבת בסמיכות לטקסט שמכונה כתבה, ולא לטקסט שאדם כתב. אם המערכת ניסחה משהו שגוי בנושא, והמודעה שלכם מופיעה מתחתיו, הקישור בין השניים נוצר בעיני הקורא גם אם אתם לא קשורים לאמירה.

מה בכל זאת נשאר בידיים שלכם

ארבעה דברים, ושווה להכיר אותם בשמם. הראשון הוא ההחלטה אם להיות שם בכלל, וזו החלטת בטיחות לגיטימית לגמרי. מותג שרגיש במיוחד להקשר יכול להחליט להמתין, וזו לא שמרנות אלא שקלול.

השני הוא הבחירה במדינה ובפלטפורמה, כלומר המעט שכן ניתן להגדיר. השלישי הוא מה שכתוב במודעה ובדף הנחיתה: מסר צר וברור מקטין את מרחב הפרשנות, ומסר מעורפל מזמין הצמדה להקשרים שלא התכוונתם אליהם. הרביעי הוא ניטור ידני. אי אפשר לקבל דוח, אבל אפשר לשאול בעצמכם סדרת שאלות קבועה ולראות מה מוצג. ניטור כזה נעשה בשגרה קבועה, והוא חלק מהליווי של החשבון הממומן.

לצד אלה קיים גם צד שני של בטיחות מותג שלא נמכר בכלל: מה המנוע אומר עליכם בגוף התשובה. אמירה שגויה שם היא נזק מותגי אמיתי, והיא לא נפתרת בכלי פרסום. הטיפול בה מתואר במדריך תיקון מידע שגוי.

מי שההקשר קובע לו הרבה, ומי שפחות

לא כל עסק חשוף באותה מידה. מותג צרכני מוכר, גוף פיננסי, מוסד חינוכי או כל מי שהקהל שלו שופט אותו לפי חברה טובה, נושא סיכון הקשר גבוה. ספק תעשייתי שמוכר לעשרים מפעלים נושא סיכון נמוך בהרבה, כי הקונה שלו לא מגבש דעה מצילום מסך.

ההבחנה הזו קובעת גם את עוצמת הניטור. מי שחשוף צריך לבנות שגרה שבועית של בדיקות ידניות ותיעוד. מי שלא חשוף יכול להסתפק בבדיקה חודשית, ולהשקיע את הזמן במקום אחר.

איך זה נראה בפועל

נניח חברת ביטוח בריאות, תרחיש מומצא. היא מפרסמת בערוץ שמציג מודעות מתחת לתשובות. משתמש שואל שאלה רגישה על מחלה מסוימת ועל מה שקורה כשחברת ביטוח דוחה תביעה. המנוע מנסח תשובה שכוללת אמירה כללית על דחיות, ומתחתיה מוצגת מודעה של החברה.

אף אחד לא עשה כאן משהו פסול. המערכת ענתה על שאלה, החברה קנתה חשיפה בקטגוריה שלה, והמודעה מסומנת. אבל הצירוף שנוצר על המסך אינו צירוף שמנהל השיווק היה בוחר, והוא לא יכול היה לחסום אותו מראש, כי לא הייתה רשימה לחסום בה.

מה שכן היה אפשר לעשות, ומראש: לצמצם את המסר למשהו ספציפי מאוד, כמו שירות מסוים ולא הבטחה כללית, ולהריץ שגרת בדיקה שבועית של עשרים שאלות רגישות בתחום כדי לראות מה מוצג בפועל. שגרה כזו לא מונעת את המצב, והיא כן נותנת לכם לדעת עליו לפני שמישהו אחר יגלה אותו.

זוויות שונות

למותג צרכני מוכר

אצלכם צילום מסך אחד יכול להפוך לסיפור, ולכן הסיכון אינו סטטיסטי אלא נקודתי. שקלו אם הערוץ בשל עבורכם כרגע, ואם כן, התחילו במסר צר ובנפח קטן עם ניטור צפוף. הדבר הכי מסוכן במצב כזה הוא קמפיין רחב שרץ שלושה חודשים בלי שאף אחד הסתכל עליו.

לספק B2B

החשיפה שלכם נמוכה, כי הקונה שלכם מעריך אתכם לפי פגישות, המלצות ומסמכים ולא לפי סביבת מודעה. ההשקעה הנכונה אצלכם היא בדיוק המסר ובדף הנחיתה, ולא בשגרת ניטור כבדה. חסכו את הזמן.

לעסק בתחום רגיש

אם אתם פועלים בבריאות, בפיננסים או בכל תחום שבו תשובה שגויה גורמת נזק, שווה לזכור שהתחום עשוי להיות סגור לפרסום מלכתחילה. במצב כזה שאלת בטיחות המותג עוברת כולה לצד האורגני: מה המנוע אומר עליכם, ואיזה מקור הוא מצטט.

מה זה אומר בפועל

בנו רשימה של עשרים עד שלושים שאלות שמייצגות את התחום שלכם, כולל חמש שאלות שאתם חוששים מהן. הריצו אותן פעם בשבוע בחלון נקי, ותעדו שלושה דברים לכל שאלה: מה נאמר עליכם בגוף התשובה, האם הוצגה מודעה שלכם, ומה היה ההקשר סביבה. התיעוד הזה הוא התחליף היחיד לדוח מיקומים שאין. אחרי חודש תהיה לכם תמונה שאף ממשק לא ייתן לכם, והיא גם תשמש אתכם בשיחה עם ההנהלה. שיטת הדגימה עצמה מפורטת במדריך המדידה.

איך בודקים את זה לבד

  1. רשמו את חמש השאלות שהכי לא הייתם רוצים להופיע לידן, בשפה שלקוח באמת משתמש בה.
  2. שאלו אותן במנוע בחלון נקי, וצלמו את המסך. צילום הוא הראיה היחידה שתישאר לכם.
  3. בדקו בכל תשובה אם המודעה מסומנת בבירור ואיפה בדיוק היא יושבת ביחס לטקסט.
  4. חזרו על אותן שאלות במכשיר אחר. הצגה משתנה בין מכשירים, וזה אחד המעט שכן בשליטתכם.
  5. קראו את המסר שלכם בעיניים של מי שקרא קודם את התשובה. אם הוא נשמע כמו המשך שלה, צמצמו אותו.
  6. קבעו מראש מה יגרום לכם לעצור קמפיין, ותנו את הסמכות לעשות את זה למישהו ספציפי.

המלכודת

המלכודת הראשונה היא להניח שהכלים שהכרתם קיימים גם כאן ופשוט מוסתרים באיזה תפריט. אין שלילות ואין דוח מיקומים, וזו לא תקלה זמנית אלא מבנה של המדיה. המלכודת השנייה היא לבלבל בין שתי בעיות שונות: מודעה שמופיעה בהקשר לא נוח, ומנוע שאומר עליכם דבר שגוי. הראשונה היא שאלת מדיה, השנייה היא שאלת נראות אורגנית, ולכל אחת טיפול אחר לגמרי. השלישית היא לבנות מדיניות בטיחות מותג על הבטחות שלא ניתנו. מה שפורסם הוא סימון של מודעה, ולא שליטה בהקשר.

מתי זה לא רלוונטי לכם

אם המותג שלכם נשפט על בסיס תוצאות ולא על בסיס הופעה, וקהל היעד שלכם מצומצם ומקצועי, שגרת בטיחות מותג כבדה היא בזבוז זמן. גם עסק שמוכר בנפח קטן ובערוץ אחד יכול להסתפק בבדיקה חודשית. ואם התחום שלכם ממילא סגור לפרסום, כל הדיון הזה מיותר בצד הממומן, והוא רלוונטי רק בצד שבו המנוע מזכיר אתכם מיוזמתו.

שאלות נפוצות

אפשר לחסום נושאים שאני לא רוצה להופיע לידם?

לא פורסם מנגנון כזה בפרסום בתוך תשובה. מה שקיים הוא בחירת מדינה, מכשיר ופלטפורמה, וזה לא נוגע בנושא השיחה.

אדע בדיעבד באיזה הקשר המודעה הוצגה?

לא. אין דוח מונחי חיפוש, אין נושאי שיחה ואין פילוח מיקומים. הדרך היחידה לראות משהו היא לשאול בעצמכם ולתעד.

הגולש מבין שזו מודעה?

המודעה מסומנת ככזו ויושבת מתחת לתשובה. עד כמה הסימון נקלט בפועל בעיני משתמשים זו שאלה פתוחה, ואין עליה נתונים רשמיים שאפשר להסתמך עליהם.

המנוע אמר עלינו משהו לא נכון. אפשר לקנות תיקון?

לא. את גוף התשובה אי אפשר לקנות בשום סכום. הדרך לעבוד על זה היא לתקן את המקורות שמהם נשלפה האמירה.

מה עושים בפועל כשרואים הצמדה בעייתית?

מתעדים בצילום, בודקים אם היא חוזרת בשאלות דומות, ואם כן מצמצמים את המסר או משהים את הקמפיין. הכלי היחיד שיש הוא ההחלטה אם להמשיך.

מונחים קשורים

מיקום פרסום

המקום שבו המודעה מוצגת: עמוד תוצאות, אתר ברשת המדיה, או בתוך תשובה שמנוע AI מייצר.

תווית ממומן

הסימון החזותי שמפריד בין תוצאה בתשלום לבין תוכן אורגני, למשל המילה ממומן או Sponsored ליד המודעה.

אזכור מותג

הופעה של שם העסק בטקסט של צד שלישי, גם בלי קישור.

הזיה

מצב שבו מודל מייצר מידע שנשמע סביר אך אינו נכון, למשל מייחס לעסק שירות שהוא לא מספק.

להרחבה

הערך נבדק מול המקורות הרשמיים של הפלטפורמות. כשמשהו אינו ידוע, כתוב כאן שהוא אינו ידוע. שינויים מתועדים בארכיון העדכונים.

בואו נדבר.

בלי מצגת, בלי התחייבות ובלי שיחת מכירה. עשרים דקות שבסופן תדעו אם יש כאן משהו בשבילכם.

  • מה המוצר ומי הלקוח שלכם
  • איך נמדדת אצלכם המרה היום
  • מאיזה תקציב זה מתחיל להיות הגיוני

לא בקטע של טפסים? [email protected]