אינדקס
המאגר שבו מנוע החיפוש שומר עמודים אחרי שסרק אותם, וממנו הוא שולף מועמדים לתשובה.
Canonical
תגית שמצהירה איזו כתובת היא הגרסה הרשמית של עמוד שקיים בכמה כתובות. היא מרכזת את הסמכות לכתובת אחת ומונעת מצב שהמנוע בוחר בעצמו גרסה אחרת. בעולם ה-AI זה גם קובע איזו כתובת תוצג בציטוט.
עודכן:
כתובת מועדפת היא הצהרה בקוד העמוד שאומרת: מבין כל הכתובות שבהן אפשר להגיע לתוכן הזה, זו הרשמית. היא נכתבת בתגית בראש העמוד, ואפשר גם לשדר אותה בכותרת HTTP לקבצים שאין בהם קוד HTML, למשל קובץ PDF.
אותו תוכן מגיע לכמה כתובות בלי שאיש התכוון לכך. עם וללא שלוש האותיות בהתחלה, עם וללא לוכסן בסוף, בגרסה מאובטחת ולא מאובטחת, עם פרמטר מעקב שנדבק מקמפיין, עם מזהה מפגש, בעמוד הדפסה ובמיון שונה של אותה קטגוריה. כל אחת מהן היא כתובת נפרדת מבחינת המנוע.
בלי הצהרה, המנוע בוחר בעצמו. הוא יבחר, ולא בהכרח את מה שרציתם.
זו הנקודה שהכי הרבה אנשים מתפלאים ממנה: התגית היא סיגנל חזק ולא הוראה מחייבת. גוגל מתעדת במפורש שהיא שוקלת אותה יחד עם סיגנלים אחרים, ושהיא עשויה לבחור כתובת אחרת. הסיגנלים האחרים הם הפניות, קישורים פנימיים, מה שמוצהר במפת האתר ומה שנראה לה הגרסה שמשרתת את המשתמש.
המשמעות המעשית: אם אתם מצהירים דבר אחד וכל שאר האתר מתנהג אחרת, ההצהרה מפסידה. אתר שמצהיר על גרסה אחת ומקשר פנימית לאחרת שולח שתי הודעות סותרות, ואז ההחלטה חוזרת למנוע.
בסרץ' קונסול אפשר לראות את שתי הכתובות זו לצד זו, זו שהצהרתם וזו שנבחרה. כשהן נבדלות, יש לכם ממצא.
כשמנוע AI מצטט מקור, הוא מציג כתובת אחת. הכתובת הזו היא מה שהמשתמש רואה, מה שהוא מקליק, ומה שנרשם אצלכם בדוחות התנועה. אם התוכן מפוזר על שלוש גרסאות של אותו עמוד, יש סיכוי ממשי שהציטוט יוביל לגרסה שאתם לא מתחזקים. איחוד הגרסאות הוא לכן אחד הצעדים בהכנת האתר לציטוט.
יש לזה גם השלכה על הסמכות עצמה. קישורים חיצוניים שמצביעים על שלוש גרסאות שונות מפוצלים ביניהן, ואיחוד לכתובת אחת מרכז אותם. זה לא טריק ולא אופטימיזציה מלאכותית, זו פשוט תמונה נכונה של מה שיש לכם.
תרחיש מומצא: חנות מקוונת למוצרי תינוקות. עמוד קטגוריה אחד, עגלות טיול, מגיע בפועל בארבע כתובות: הכתובת הנקייה, אותה כתובת עם פרמטר מיון לפי מחיר, אותה כתובת עם פרמטר צבע, ואותה כתובת עם תגית מעקב מקמפיין שרץ לפני חצי שנה.
מה שקורה בלי הצהרה: המנוע מקבץ את הארבע לקבוצה אחת ובוחר נציג. לפעמים הוא בוחר את הכתובת עם פרמטר המיון, כי היא זו שקיבלה קישורים כשמישהו שיתף אותה. מאותו רגע, כששואל מבקש ב-AI המלצה על עגלות, הציטוט מוביל לגרסה ממוינת לפי מחיר, שמציגה קודם את הפריטים הזולים ולא את מה שהחנות רצתה להציג.
התסמין בדוחות הוא כתובות מוזרות שמקבלות תנועה בזמן שהכתובת הנקייה כמעט ריקה. התיקון: כל ארבע הגרסאות מצהירות על הכתובת הנקייה, הקישורים הפנימיים מובילים אליה בלבד, ובמפת האתר מופיעה רק היא. אחרי כמה שבועות המנוע מתיישר, וזה אף פעם לא מיידי.
זה המקום שבו הכלי הזה שווה הכי הרבה, ובדיוק בגללו הוא הכי מסובך. מוצר שקיים בכמה קטגוריות, וריאנטים של צבע ומידה, ועמודי סינון אינסופיים: כל אחד מהם צריך החלטה. הכלל הפשוט הוא שווריאנט שאין לו תוכן ייחודי מצהיר על עמוד ההורה, ווריאנט עם מחיר ותיאור משלו יכול להישאר עצמאי.
כאן הבעיה קטנה ולרוב מסתכמת בגרסאות של עמוד הבית ובעמודי שירות דומים לכמה ערים. אם עמוד עיר שונה מהשני רק בשם העיר, ההצהרה לא תציל אותו. מה שצריך הוא להחליט אם באמת יש מה לכתוב על כל עיר, ואם לא, לאחד לעמוד אחד.
כאן קל מאוד להזיק. כל גרסת שפה היא עמוד עצמאי עם הצהרה על עצמה, ולא הפניה לגרסה האחרת. מי שמצהיר שהגרסה העברית היא הגרסה המועדפת של האנגלית מוחק את האנגלית מהמאגר בידיים שלו.
התחילו בסקירה: קחו את חמשת העמודים החשובים ביותר אצלכם ובדקו לכל אחד מה הוא מצהיר ומה נבחר בפועל. אחר כך תקנו את הסתירות הפנימיות, כי הן מבטלות את ההצהרה גם כשהיא נכונה. כל עמוד צריך להצהיר על עצמו כברירת מחדל, וכתובות שנוצרות מפרמטרים צריכות להצביע על הגרסה הנקייה. אל תשתמשו בזה כדי להסתיר עמוד: זה לא הכלי לזה, ולמטרה הזו יש noindex או הפניה.
המלכודת הכי יקרה היא הצהרה גורפת מוטעית. מערכת שמוגדרת להצהיר בכל עמוד על עמוד הבית, מה שקורה בתבניות שהוגדרו בחיפזון, מסמנת את כל האתר ככפילות של עמוד אחד. התוצאה היא נשירה של כל שאר העמודים מהמאגר, והיא לא מלווה בשום הודעת שגיאה. מלכודת שנייה, הפוכה: לצפות מהתגית להיות פקודה. היא לא. אם הקישורים הפנימיים, ההפניות ומפת האתר אומרים דבר אחר, ההצהרה תישקל ותידחה, ואז מישהו ישב ויתפלא למה "זה לא עובד".
אתר קטן שכל עמוד בו קיים בכתובת אחת בלבד, בלי פרמטרים ובלי גרסאות הדפסה, לא צריך כאן שום עבודה מעבר להצהרה סטנדרטית שכל מערכת מייצרת לבד. גם לאתרים שכולם עמודי נחיתה נפרדים לקמפיינים, שאין להם כוונה להופיע בחיפוש, זה לא הקרב הנכון. הכלי הזה נהיה חשוב כשיש כמות, כפילות אמיתית, או מבנה שמייצר כתובות מעצמו.
כן, וזה השימוש המקובל כשתוכן מתפרסם מחדש אצל שותף. זה גם המקום להיזהר: הצהרה כזו מוותרת על הגרסה שלכם לטובת האחר, ואם עשיתם את זה בטעות מחקתם את עצמכם.
אם הגרסה הישנה לא צריכה להתקיים בכלל, הפניה עדיפה כי היא חד משמעית. הצהרה מתאימה כשכל הגרסאות צריכות להישאר נגישות למשתמש, למשל עמוד מסונן בחנות.
אין עונש כזה במובן שאנשים מתכוונים אליו. מה שקורה הוא שהמנוע בוחר גרסה אחת מתוך הקבוצה, וההצהרה רק אומרת לו איזו אתם מעדיפים.
על הכתובת שתוצג בציטוט, כן, כי המנוע מציג את הגרסה שנבחרה. על עצם הבחירה בכם כמקור, לא ישירות.
המאגר שבו מנוע החיפוש שומר עמודים אחרי שסרק אותם, וממנו הוא שולף מועמדים לתשובה.
כשכמה מקורות אומרים בדיוק אותו דבר, המנוע משאיר אחד ומוותר על השאר.
קובץ XML שמפרט את הכתובות שאתם רוצים שייסרקו ואת מועד העדכון האחרון של כל אחת.
הוראה ברמת העמוד שאומרת למנוע לא לשמור אותו באינדקס.
הפניה שהמודל מציג לצד התשובה, אל האתר שממנו נשאב המידע.
הערך נבדק מול המקורות הרשמיים של הפלטפורמות. כשמשהו אינו ידוע, כתוב כאן שהוא אינו ידוע. שינויים מתועדים בארכיון העדכונים.
בלי מצגת, בלי התחייבות ובלי שיחת מכירה. עשרים דקות שבסופן תדעו אם יש כאן משהו בשבילכם.
לא בקטע של טפסים? [email protected]