סט שאלות קבוע

Prompt set

רשימת השאלות שבודקים מולה שוב ושוב, באותו נוסח, כדי למדוד נראות. בלי סט קבוע אין קו בסיס ואין השוואה, וזה הכלי המרכזי בשיטה שלנו.

עודכן: 19 בספטמבר 2026

הסט הוא מכשיר המדידה, לא ההכנה אליו

בחיפוש רגיל יש עוגן חיצוני: מילת מפתח קיימת בעולם, יש לה נפח, ויש מיקום שאפשר לבדוק בכל רגע. במנוע AI אין אף אחד משלושת אלה. אין דירוג, אין דוח לבעלי אתרים, ואין מספר שמגיע מהפלטפורמה. מה שיש הוא שאלה אחת, תשובה אחת, וסימון של כן או לא. מי שרוצה מגמה צריך לשאול את אותן שאלות שוב ושוב, ולכן רשימת השאלות היא לא הכנה למדידה. היא המדידה.

ההשלכה קשה יותר ממה שהיא נשמעת. אם הסט הוא המכשיר, שינוי בסט הוא כיול מחדש, ואי אפשר להשוות מדידה מלפניו למדידה שאחריו. עסק שהחליף שלוש שאלות בין חודש לחודש והציג עלייה, הציג הפרש בין שני מכשירים.

לכן ההחלטה הכבדה מתקבלת ביום הראשון, לפני שהורצה שאלה אחת. בניית הסט והרצתו הן לכן השלב הראשון בעבודה, ולא נספח לה.

מה נכנס לסט, לפי כלל האצבע שאנחנו עובדים בו

עשרים עד שלושים שאלות. זה כלל אצבע ולא ממצא מחקרי, והוא נובע מחשבון פשוט שמפורט בתשובה על כמות השאלות: מתחת לזה כל שאלה בודדת מזיזה את התוצאה יותר מדי, ומעל זה הסט מפסיק להיות מורץ במלואו כל חודש.

בתוך הסט ארבעה סוגים, ולא באותו משקל. שאלות ללא מותג הן הרוב: בערך מחצית שאלות ספק, מי עושה את זה ואת מי כדאי לקחת, וכשליש שאלות החלטה, כמה זה עולה ומה ההבדל. שאלות מותג, בין שלוש לשש, נרשמות בעמודה נפרדת ולא נכנסות לציון. ושתי שאלות ביקורת שלא נספרות בכלל: אחת בתחום שאתם לא עוסקים בו, שבה אתם אמורים להיעדר, ואחת שבה שחקן ותיק וידוע אמור להופיע כמעט תמיד. אם הראשונה מחזירה אתכם, סביבת הבדיקה מזוהה. אם השנייה מאבדת את הוותיק, ההרצה שבורה ולא אתם.

כל שאלה מועמדת עוברת מבחן סינון אחד: האם יש בה מחיר, מיקום, ציון זמן, השוואה, או בקשה לספק. ואחריו בדיקה אמפירית: מריצים פעם אחת ורואים אם הופיעו הפניות למקורות. שאלה שנענית בלי מקורות נענתה מהזיכרון של המודל, ואין בה מה למדוד. הפירוט על ניסוח נמצא במדריך השאלות.

איך מריצים אותו, ולמה כל תנאי קיים

אותו נוסח, מילה במילה. חלון חדש לכל שאלה, כי מנוע שראה את השאלה הקודמת מטה את הבאה, ואם שאלתם עליכם קודם, תופיעו יותר אחר כך. בלי חשבון מחובר שמכיר אתכם. אותה שפה ואותה מדינה כמו הקהל, כלומר בעברית מישראל. שני מנועים לפחות, ותוצאה נפרדת לכל אחד, כי הם לא מתנהגים אותו דבר וההבדל ביניהם הוא מידע. אותו יום בחודש, בערך.

וכל שאלה שלוש פעמים. זו בחירה תפעולית שלנו ולא ממצא: שלוש חזרות הן המינימום שמאפשר לראות פיזור בעלות סבירה, ומי שיריץ חמש יקבל תמונה מדויקת יותר במחיר סט קטן יותר. המכפלה היא מה שקובע את גודל הסט: עשרים וארבע שאלות בשני מנועים בשלוש חזרות הן מאה ארבעים וארבע הרצות מתועדות בסבב.

לכל הרצה ארבע עמודות: הוזכרתם, היה קישור, מי עוד ובאיזה סדר, ואילו כתובות צוטטו. הרביעית היא תוכנית העבודה.

נעילה, כנוהל ולא ככוונה

לסט יש גרסה ותאריך, בקובץ אחד, שורה לכל שאלה ועמודה לסוג ולתאריך הכניסה. ניסוח לא משתנה באמצע: תיקון של מילה אחת פותח שאלה חדשה, והישנה נשארת עוד סבב אחד במקביל כדי שיהיה גשר. חלון שינוי אחד ברבעון.

והכלל שמחזיק את כל השאר: שאלה לא יוצאת מהסט כי התוצאה שלה מכוערת. ברגע שמותר להוציא שאלה שנראית רע, הדוח הופך ממדידה למסמך מכירה. הוצאה מותרת משלוש סיבות בלבד, השירות חדל להיות רלוונטי, השאלה הפסיקה להפעיל חיפוש, או שהתברר שהיא כפולה, והסיבה נרשמת ליד השורה עם תאריך. שאלה חדשה נמדדת בסבב הראשון שלה בנפרד, ורק אחר כך מצטרפת לציון, עם ציון מפורש בדוח שהסט התרחב.

איך זה נראה בפועל

תרחיש מומצא: סטודיו לצילום מוצרים לחנויות מקוונות, בתל אביב. הסט שלו: עשרים וארבע שאלות נספרות, ארבע שאלות מותג, שתי שאלות ביקורת.

שאלות הספק נשמעות כך: מי מצלם מוצרים לחנות אונליין בתל אביב ומה זה עולה, איזה סטודיו מומלץ לצילום תכשיטים למכירה באינטרנט, מי עושה צילומי אופנה על דוגמנית לחנות קטנה במרכז. שאלות ההחלטה: כמה עולה צילום מוצר אחד על רקע לבן בישראל, מה ההבדל בין צילום בסטודיו לתמונה שנוצרת בבינה מלאכותית לחנות אונליין, כמה זמן לוקח לקבל שלושים תמונות ערוכות. שאלות המותג נוקבות בשם הסטודיו. שאלת ביקורת אחת שואלת על תיקון מכונות כביסה בעיר אחרת, והשנייה על תחום אחר שבו יש רשת ארצית שכולם מכירים.

הסבב הראשון: שני מנועים, שלוש חזרות, מאה ארבעים וארבע הרצות. התוצאה במנוע הראשון נרשמת כטווח, בין ארבע לשש מתוך עשרים וארבע, ובמנוע השני בין אחת לשתיים. שתי שורות נפרדות, בלי ממוצע. עמודת המקורות מראה שבשאלות הספק חוזרים שני אינדקסים ומדריך אחד, והסטודיו לא מופיע באף אחד מהם.

בסבב הבא, חודש אחרי, אותן שאלות בדיוק. גם אם באמצע נולד רעיון לשאלה טובה יותר, היא ממתינה לחלון הרבעוני. ההשוואה עובדת רק כי שום דבר לא זז. המספרים בתרחיש מומצאים, והנוהל הוא מה שאמיתי.

זוויות שונות

לעסק שירותים מקומי

הפיתוי הוא לשכפל כל שאלה לכל עיר שאתם משרתים, והתוצאה היא סט שמתנפח פי חמישה ומודד את אותו דבר. אזור אחד קבוע בכל השאלות, ואזור שני בשאלה או שתיים כדגימת בקרה בלבד. אם האזור העיקרי שלכם משתנה, זה שינוי סט, והוא נרשם כמו כל שינוי אחר.

לחנות מקוונת

השאלות שלכם הן שאלות מוצר, ולכן הסט מתפצל לפי קטגוריות ולא לפי ערים. חנות עם שלוש קטגוריות שאין ביניהן קשר מחזיקה למעשה שלושה סטים קטנים, כל אחד עם ציון משלו, ולא סט אחד של שישים שאלות שמסתיר את הקטגוריה שבה אתם דווקא מופיעים.

ל-B2B עם כמה קווי שירות

משרד שעוסק גם בנדל"ן וגם בדיני עבודה מודד שני שווקים. סט אחד של חמישים שאלות עם ממוצע אחד מסתיר בדיוק את מה שרציתם לדעת. שני סטים של עשרים, שני ציונים, ושני דוחות. זה גם מה שמאפשר להחליט איפה להשקיע את החודש הבא.

מה זה אומר בפועל

אוספים שאלות ממקומות שיש בהם שאלות אמיתיות: שיחות מכירה, פניות שירות, החיפוש הפנימי באתר ושאילתות מלאות מקונסולת החיפוש. לא מכלי מילות מפתח. מנסחים כל אחת כמו שהיא נאמרת, מריצים פעם אחת כדי לסנן את מה שלא מפעיל חיפוש, ממיינים לסוגים לפי הפיזור שלמעלה, ונועלים עם גרסה ותאריך. ואז מריצים לפי הפרוטוקול במדריך המדידה. ההרצה הראשונה היא נקודת ייחוס ולא ממצא, ורק הסבב השני, חודש אחרי, הוא הראשון שיש למה להשוות אותו. מי שספק חיצוני מודד עבורו מבקש את הסט עצמו בכתב, עם מספר החזרות לשאלה.

איך בודקים את זה לבד

כתבו שתים עשרה שאלות אמיתיות, בניסוח של הלקוח, בלי שם העסק ובלי שם של מתחרה. זו הרצפה המעשית לסט, ומתחתיה זו הצצה ולא מדידה.
עברו על כל אחת עם מבחן הסינון: מחיר, מיקום, זמן, השוואה או בקשה לספק. מה שלא עומד בו יוצא.
הריצו כל שאלה פעם אחת בחלון נקי ובדקו אם הופיעו מקורות. שאלה בלי מקורות מוחלפת.
שמרו את הרשימה בקובץ עם תאריך ומספר גרסה, ורשמו ליד כל שאלה את הסוג שלה.
חזרו בעוד חודש על אותה רשימה בדיוק, ואל תשנו מילה גם אם מתחשק.

המלכודת

המלכודת הראשונה היא הסט שנולד מייצוא של כלי מילות מפתח. מילות מפתח הן לא שאלות: קצרות מדי, כלליות מדי, ורובן לא יפעילו חיפוש. סט כזה מייצר ציון נמוך ויציב שנראה כמו כישלון ובעצם לא מדד כלום. המלכודת השנייה היא לשפר את הסט באמצע, מכוונה טובה, ולהרוג את הרצף. המלכודת השלישית, הכי מפתה, היא להוסיף שאלות אחרי חודש מאכזב. המספר החדש כבר לא ניתן להשוואה לישן, ואף אחד לא זוכר למה. ומלכודת אחת שקטה: לתת לספק להחזיק את הסט אצלו. בלי הסט בכתב אין לכם דרך לדעת מה נמדד, ואין לכם דרך להחליף ספק בלי לאבד את ההיסטוריה.

מתי זה לא רלוונטי לכם

עסק שכל הלקוחות שלו מגיעים בהפניה אישית או ממכרזים סגורים לא צריך סט, כי אין שאלה ללא מותג שהלקוחות שלו שואלים. גם מי שאין לו מי שיריץ את זה באופן קבוע, אותו אדם, אותו יום בחודש, עדיף שלא יתחיל, כי סט שמורץ פעם אחת בהתלהבות ואז נזנח מייצר מספר בודד שאין לו שום ערך. ואם המנוע בתחום שלכם מסרב להמליץ על ספקים מסיבות רגולטוריות, שאלות הספק יחזירו אפס לכולם, והסט צריך להיבנות משאלות החלטה בלבד.

שאלות נפוצות

כל כמה זמן מריצים את הסט?

פעם בחודש, באותו יום בערך. תכוף יותר לא מוסיף מידע, כי תזוזה אמיתית נראית על פני חודשים, ורק מעמיס. הרחבה בתשובה על תדירות המדידה.

כלי אוטומטי יכול להריץ את הסט במקומי?

כן, וזה מה שכלי ניטור עושים: אותה דגימה, בהיקף גדול יותר. לפני שקונים בודקים אילו שאלות בדיוק הוא מריץ ומי בחר אותן, אם כל שאלה רצה בחלון נקי, ומאיזו מדינה ובאיזו שפה. מה שהכלי לא עושה הוא לקרוא את עמודת המקורות ולהפוך אותה לעבודה. הרחבה במדריך כלי הניטור.

אפשר להשוות את הסט שלנו לסט של מתחרה?

לא, ואין צורך. הסט מודד את המתחרים בעצמו: בכל תשובה רושמים מי עוד הוזכר, ומזה נגזר נתח מול כל שם אחר. השוואה בין שני סטים שונים היא השוואה בין שני מכשירים.

עברית או אנגלית?

השפה שבה הקהל שלכם שואל, ואם זו שתי שפות, שני סטים נפרדים. סל המקורות שנשלף בעברית ובאנגלית שונה, לפעמים לגמרי, ואחוז אחד שמערבב את שתיהן לא מודד אף אחת מהן.