פיד מוצרים
קובץ מובנה שמתאר את קטלוג המוצרים לפלטפורמת הפרסום.
הגדרות משלוח
Shipping settings
עלות המשלוח וזמן האספקה שמוצהרים לכל אזור, ברמת החשבון או ברמת המוצר. זה חלק מהמחיר שהקונה רואה עוד לפני הקליק, ולכן הוא משפיע על הכדאיות ולא רק על התצוגה.
עודכן:
החלק במחיר שאף אחד לא מצהיר עליו
הגדרות משלוח הן ההצהרה שלכם על כמה עולה להביא את המוצר ולכמה זמן, לכל אזור שאתם מוכרים אליו. הן יושבות ברמת החשבון או ברמת הפריט, והן חלק מהנתונים המובנים על המוצר בדיוק כמו המחיר עצמו.
קונה לא חושב במונחים של מחיר מוצר ומחיר משלוח. הוא חושב בכמה זה יעלה לי ומתי זה מגיע. שני המספרים האלה מרכיבים החלטה אחת, וכל עוד רק אחד מהם מוצהר, כל מי שקורא אתכם מחזיק חצי תשובה.
בישראל יש לזה צורה משלה. הפער בין משלוח לתל אביב לבין משלוח ליישוב בפריפריה הוא אמיתי, לפעמים גם בזמן וגם בכסף, ולעיתים קרובות הוא כלל לא מוצהר. מה שכתוב באתר הוא מספר אחד, ומה שקורה בפועל תלוי בכתובת.
למה זה נהיה מעניין כשנשאלת שאלה
שאלת קנייה אמיתית כמעט אף פעם אינה רק על המוצר. איפה אפשר להזמין כיסא כזה שיגיע עד סוף השבוע. מי שולח לאילת בלי תוספת. איפה יש משלוח חינם מעל סכום מסוים. כל אלה נענות משדות, לא מתיאור שיווקי.
מכונה שאין לה את השדות האלה לא יכולה להשתתף בשאלה כזו. זה לא עונש ולא דירוג נמוך, זה פשוט היעדר נתון. והפער כאן גדול במיוחד, כי רוב החנויות משאירות את מדיניות המשלוח בעמוד נפרד שכתוב בפסקאות, ולעיתים גם בלשונית שנטענת רק בלחיצה. הפיכת הנתונים האלה להצהרה שמנוע יכול לקרוא היא עבודה קטנה עם תוצאה לא פרופורציונלית.
מה שמתועד ומה שלא: גוגל מתארת את חוויות הקנייה במצב ה-AI שלה כנשענות על גרף הקניות, שניזון מקטלוגים של סוחרים לצד סריקת רשת. ההנחה שכל מנוע שקורא אתכם ירוויח מהצהרה מפורשת על משלוח היא הסקה סבירה, ואנחנו לא מציגים אותה כעובדה מפורסמת.
איפה זה נשבר בפועל
הכשל השכיח ביותר הוא הצהרה אחת לכל הארץ, כשבמציאות יש שלושה מחירים. מה שמוצהר הוא הזול, ומי שמזמין ליישוב מרוחק מגלה תוספת בקופה. כאן זה כבר לא פער נתונים אלא חוויה של הטעיה, גם כשלא הייתה כוונה כזו.
כשל שני הוא זמן אספקה שנכתב פעם אחת ולא נבדק מאז. שלושה ימי עסקים שהיו נכונים לפני שנתיים אינם מדיניות, הם שריד. וזה נתון שקונים בודקים אחר כך מול המציאות, ומדברים עליו.
כשל שלישי, טכני: מדיניות המשלוח קיימת רק בעמוד תנאים, בטקסט חופשי, או בלשונית שנטענת בלחיצה. מי שלא לוחץ לא רואה, ומכונה לא לוחצת. הרקע לזה יושב בעיבוד בצד השרת.
וכשל רביעי, מסוג אחר: חנות שנותנת משלוח חינם מעל סכום, ולא אומרת את זה בשום מקום שאפשר לקרוא ממנו. זה מהנתונים הבודדים שקונה מחפש במפורש.
מה להצהיר, וכמה
ארבעה דברים מחזיקים כמעט את הכול. כמה עולה, לאן, כמה זמן לוקח, ומה הסכום שממנו זה חינם אם יש כזה. אם תכתבו רק את אלה בטקסט רגיל בעמוד המוצר, עברתם את רוב המרחק.
מעבר לזה מתחיל תחום שדורש שיקול. פירוט של כל יישוב בנפרד הוא מדויק ובלתי אפשרי לתחזוקה. פשרה שעובדת היא שלושה אזורים עם טווח זמן לכל אחד, ומשפט שאומר מה קורה מחוץ להם.
ועוד נקודה שקל לפספס: אם יש לכם איסוף עצמי, זו תשובה לשאלה אחרת לגמרי ושווה להצהיר עליה בנפרד, עם כתובת ושעות. חלק ניכר מהשאלות הקנייתיות המקומיות הן בדיוק על זה.
איך זה נראה בפועל
תרחיש מומצא: חנות מקוונת לציוד מטבח מקצועי, שמוכרת בעיקר למסעדות קטנות. באתר כתוב בעמוד התנאים שהמשלוח עולה סכום אחיד ומגיע תוך שלושה עד חמישה ימי עסקים.
בפועל יש שלוש מדרגות. מרכז הארץ בסכום שכתוב, צפון ודרום בתוספת, ויישובים מסוימים שאליהם החנות שולחת רק דרך נקודת איסוף. אף אחד מהפרטים האלה לא כתוב בשום מקום, ובעמוד המוצר עצמו אין על משלוח מילה.
עכשיו מישהו שמנהל בית קפה בכרמיאל שואל מנוע איפה אפשר להזמין מכונת קפה מקצועית עם משלוח לצפון בתוך שבוע. הנתונים שנדרשים לענות על השאלה הזו קיימים אצל החנות בראש של מנהל התפעול, ולא במקום שאפשר לקרוא ממנו.
מה שנעשה: שלוש שורות בעמוד המוצר, בטקסט רגיל, שאומרות כמה עולה לכל אזור, כמה זמן, ומאיזה סכום זה חינם. במקביל הוצהרו אותם ערכים בשדות המשלוח של הקטלוג. עבודה של שעתיים, בלי פיתוח, ובלי שינוי במדיניות עצמה.
זוויות שונות
לחנות עם מוצרים גדולים
ריהוט, מכשירי חשמל וכלים כבדים הם המקרה שבו המשלוח אינו פרט אלא חלק ניכר מהעסקה, ולעיתים גם כרוך בהרכבה או בהעלאה לקומה. הצהרה ברמת הפריט חשובה כאן הרבה יותר מהצהרה ברמת החשבון, וכל טווח שמוצהר צריך להיות אמיתי גם למקרה הכבד.
לחנות עם מוצרים קטנים
כאן עלות המשלוח יכולה להיות חלק גדול מהמחיר הכולל, וזה בדיוק המקום שבו סף למשלוח חינם משנה החלטה. אם יש לכם סף כזה, הוא מהנתונים הכי שווים להצהיר עליהם, והוא נעדר כמעט תמיד.
לעסק מקומי שמוכר גם בחנות פיזית
השאלה הנפוצה אצלכם אינה על משלוח אלא על איסוף: אפשר לקחת היום, עד מתי פתוח, ומה יש במלאי בסניף. זו קטגוריית מידע נפרדת, והיא לרוב לא מוצהרת בכלל כי היא נראית מובנת מאליה למי שעובד שם.
מה זה אומר בפועל
תתחילו מלכתוב את האמת, בפשטות, בטקסט רגיל בעמוד המוצר: כמה, לאן, כמה זמן, ומאיזה סכום חינם. זה קודם לכל הגדרה טכנית, כי זה מה שנקרא גם על ידי מי שלא קורא שדות. אחר כך ודאו שאותם ערכים מוצהרים גם בקטלוג, ושהם מסכימים. ואת זמן האספקה בדקו מול המציאות אחת לרבעון, כי זה הנתון שהכי מתיישן בשקט ושעליו קונים הכי מדברים אחר כך.
איך בודקים את זה לבד
- פתחו עמוד מוצר וחפשו בו את המילה משלוח. אם היא לא מופיעה בגוף העמוד, הנתון לא קיים למי שקורא את העמוד הזה בלבד.
- פתחו את מקור העמוד וחפשו שם את אותו טקסט. אם הוא נטען רק בלחיצה על לשונית, הוא לא נספר.
- השוו את מה שכתוב באתר למה שמוצהר בהגדרות הקטלוג. שני מקורות שלא מסכימים הם בעיה לפני שהם שגיאה.
- בצעו הזמנה מדומה לשלוש כתובות: מרכז, צפון, ויישוב מרוחק. ההפרש שיתגלה בקופה הוא מה שהיה צריך להיות מוצהר.
- בדקו את זמן האספקה מול הנתונים האמיתיים של החודש האחרון, לא מול מה שנכתב פעם.
- אם יש סף למשלוח חינם, חפשו אותו בעמוד המוצר. ברוב החנויות הוא מופיע רק בבאנר או בעגלה, ושניהם לא נקראים.
המלכודת
המלכודת הראשונה היא להצהיר על התרחיש הזול ולקוות שזה יסתדר. הפער מתגלה בקופה, ובדיוק שם הוא הכי יקר. המלכודת השנייה היא להתייחס לזה כאל נושא של קופה ולא של מידע: מדיניות שקיימת רק בעמוד תנאים, בפסקאות ארוכות, לא עונה על שום שאלה גם כשהיא מדויקת לחלוטין. והשלישית היא זמן אספקה שהופך לסיסמה: חמישה ימי עסקים שנכתבו פעם, לא נבדקו מאז, וכל מי שהזמין אצלכם יודע שזה לא המספר.
מתי זה לא רלוונטי לכם
עסק שמוכר שירות או מוצר דיגיטלי לא נוגע בזה בכלל. חנות שמוכרת בלעדית דרך שוק מקוון של צד שלישי מקבלת את תנאי המשלוח מהפלטפורמה ולא מנהלת אותם. וגם עסק שכל המכירה שלו נסגרת בהצעת מחיר אישית, שבה ההובלה מתומחרת לכל עסקה בנפרד, לא ירוויח מהצהרה גורפת, ועדיף לו לכתוב מה מרכיב את המחיר במקום לנקוב במספר שלא יעמוד בו.
שאלות נפוצות
צריך להצהיר משלוח ברמת הפריט או ברמת החשבון?
ברמת החשבון כשהתנאים אחידים, וזה רוב המקרים. ברמת הפריט כשיש פריטים חריגים, למשל כבדים או מוצרים שנשלחים מספק אחר. הכלל הפשוט הוא שהצהרה ברמת הפריט גוברת, ולכן היא המקום לחריגים.
מנועי AI קוראים את הגדרות המשלוח שלי?
אין מנוע שהצהיר שהוא קורא את חשבון הקטלוג שלכם. מה שמתועד הוא שגוגל משתמשת בקטלוגים של סוחרים כמקור לגרף הקניות שמזין את חוויות הקנייה שלה. לכל שאר המנועים, מה שנקרא בוודאות הוא מה שכתוב בעמוד.
מה עדיף, טקסט בעמוד או שדות בקטלוג?
שניהם, ושיגידו אותו דבר. הטקסט נקרא על ידי כל מי שמושך את העמוד, והשדות נקראים במקומות שצורכים קטלוג. מי שיכול רק אחד, שיתחיל בטקסט.
אנחנו משנים תעריפים לפי עונה, מה עושים?
מצהירים על מה שנכון עכשיו ומוסיפים את התנאי שמזיז אותו. טווח עם סיבה עדיף על מספר יחיד שנכון חצי שנה, ובוודאי עדיף על היעדר הצהרה.
משלוח חינם באמת משנה משהו?
מבחינת נתונים הוא פשוט עוד שדה, ובלי להצהיר עליו אין לו קיום. מבחינת קונים זה אחד הפרטים הבודדים שמחפשים במפורש, ולכן הוא מהדברים שהכי חבל להשאיר בבאנר בלבד.
מונחים קשורים
פיד מובנה
קובץ או ממשק שמתאר כל מוצר בשדות קבועים ולא בטקסט חופשי: שם, מחיר, מטבע, זמינות, מזהים, כתובת עמוד ותמונה.
Google Merchant Center
המערכת שאליה מעלים את קטלוג המוצרים אצל גוגל, ומשם הוא מוזרם למודעות שופינג ולקמפייני Performance Max.
זמינות מלאי
השדה שמצהיר אם הפריט במלאי, אזל או בהזמנה מראש.
תחרותיות מחיר
השוואה בין המחיר שלכם למחירים של אותו מוצר אצל מוכרים אחרים, כפי שהמערכת רואה אותם.
מבצע מסומן
הצהרה נפרדת על הנחה או הטבה, מקושרת לפריטים בפיד, עם תאריך התחלה וסיום וקוד קופון אם יש.
להרחבה
הערך נבדק מול המקורות הרשמיים של הפלטפורמות. כשמשהו אינו ידוע, כתוב כאן שהוא אינו ידוע. שינויים מתועדים בארכיון העדכונים.
בואו נדבר.
בלי מצגת, בלי התחייבות ובלי שיחת מכירה. עשרים דקות שבסופן תדעו אם יש כאן משהו בשבילכם.
- מה המוצר ומי הלקוח שלכם
- איך נמדדת אצלכם המרה היום
- מאיזה תקציב זה מתחיל להיות הגיוני
לא בקטע של טפסים? [email protected]