סימון מובנה
סימון טכני בקוד העמוד שמתאר למכונה מה מופיע בו: מאמר, מוצר, שאלה ותשובה, ארגון.
sameAs Links
שדה בסימון הנתונים המובנים שמצביע על הפרופילים הרשמיים האחרים של אותה ישות. הוא אומר למנוע שכל הכתובות האלה הן אותו גוף. ראו סימון טכני.
עודכן:
מערכות לא מזהות עסק לפי שם. הן מזהות מחרוזות, ואז מנסות להכריע אם שתי מחרוזות מתארות את אותו גוף. בעברית ההכרעה הזו קשה במיוחד: שמות עסקים נכתבים בכמה איותים, לפעמים עם ובלי ה הידיעה, לפעמים בתעתיק לטיני ולפעמים בשניהם באותו עמוד. הוסיפו לזה שהרבה שמות הם פשוט מילים מהשפה.
התוצאה היא שהעסק שלכם מפוזר ברשת בעשרה מקומות בלי חוט שמחבר ביניהם: האתר, דף חברה ברשת מקצועית, פרופיל עסקי במפות, ערוץ וידאו, פרופיל בקטלוג ענפי, עמוד ביקורות. כל אחד מהם מכיר חלק מהתמונה. אף אחד מהם לא מצהיר שהוא אותו גוף כמו האחרים.
sameAs הוא שדה בתוך הסימון המובנה שעושה בדיוק את ההצהרה הזו. הוא מקבל רשימת כתובות, ואומר: כל אלה הן אותה ישות שהעמוד הזה מתאר. בפועל זו שורה אחת של קוד שמכילה מערך של קישורים, והיא יושבת בתוך הבלוק שמגדיר את הארגון.
השלב הראשון הוא שהעמוד מצהיר על ישות: ארגון בשם מסוים, עם כתובת, טלפון ותחום פעילות. בלי ההצהרה הזו אין למה לחבר את הרשימה. השלב השני הוא הרשימה עצמה, שמפנה לפרופילים שהם שלכם ושאתם שולטים בהם או שנוצרו רשמית עבורכם.
השלב השלישי הוא מה שקורה בצד השני, וזה החלק שמדלגים עליו. מערכת שמקבלת הצהרה כזו לא לוקחת אותה כמובנת מאליה. היא הולכת לכתובות שציינתם ובודקת אם מה שהיא מוצאת שם עקבי: אותו שם, אותו תחום, ולרוב גם קישור חזרה לאתר.
מכאן נובע הכלל הפשוט של השדה הזה: אתם לא מכריזים שאתם אותו גוף, אתם מציעים למערכת דרך לאמת. ההצעה שווה בדיוק כמה שהאימות שלה עומד. זו גם הסיבה שהוספת קישור לפרופיל נטוש, ריק או סותר לא רק שלא עוזרת, היא נותנת למערכת ראיה נגדית.
אף מנוע AI לא פרסם שרשימת sameAs מעלה סיכוי להיות מצוטט, ואין מדד שאפשר להסתכל בו לפני ואחרי. מי שמוכר את זה כלבנה בנראות אומר משהו שאין לו מקור, וזה חשוב במיוחד כאן, כי העבודה עצמה דווקא כן שווה.
מה שכן קורה, ואפשר לנמק אותו, הוא הורדת אי ודאות. כשמערכת מחזיקה שלושה אוספי מידע נפרדים על שלושה עסקים שאולי הם אחד, היא נוטה לזהירות: היא תגיד פחות, תשלב פרטים ממקורות שונים בזהירות, ולפעמים תעדיף לדבר על מקור אחר שברור לה יותר. כשהאוספים מתאחדים לגוף אחד, יש פרופיל אחד עשיר במקום שלושה דלים.
ההשפעה הזו יושבת מוקדם בשרשרת, ולכן קשה למדוד אותה ישירות. היא גם לא תציל אתכם משום דבר אחר: עסק שאין לו תוכן, אין לו אזכורים ואין לו נוכחות בחיפוש לא ייכנס לתשובות בזכות רשימת קישורים מסודרת. זו עבודת ניקיון, לא עבודת צמיחה, והיא שייכת לסידור הזהות של העסק ברשת.
נכנסים פרופילים רשמיים של הגוף עצמו: דף החברה ברשת חברתית מקצועית, הפרופיל העסקי במפות, ערוץ הווידאו הרשמי, עמוד החברה במרשם ציבורי אם קיים כזה, ודף ידע שנכתב עליכם במאגר מוכר. נכנס גם פרופיל בקטלוג ענפי אמיתי, אם הוא מנוהל ומעודכן.
לא נכנסים דפים של אנשים פרטיים בחברה, שהם ישות אחרת ודורשים הצהרה נפרדת. לא נכנסים עמודי נחיתה שלכם באתרים אחרים, כי הם תוכן ולא זהות. לא נכנסים קישורים לאתרי חברות שאתם עובדים איתן, וזו טעות שראינו יותר מפעם אחת: הרשימה אינה מקום להצהיר על שותפויות. ולא נכנסים פרופילים שאתם לא שולטים בהם ולא יכולים לתקן, כי ביום שמישהו ישנה שם פרט אתם מצהירים עליו בעצמכם.
כמות אינה מדד. חמישה פרופילים חיים ומעודכנים עדיפים על חמישה עשר שרובם מ-2019. הכלל הפשוט: אם לא הייתם שולחים לקוח לצפות בפרופיל הזה, הוא לא צריך להיות ברשימה.
תרחיש מומצא: מרפאת שיניים בתל אביב ששמה מורכב משם משפחה נפוץ ומהמילה מרכז. יש לה אתר, פרופיל עסקי במפות שנפתח על ידי מזכירה לשעבר, דף ברשת חברתית שמנוהל על ידי משרד השיווק, ועמוד באתר ריכוז של מרפאות. בשלושת המקומות האלה שם המרפאה נכתב בשלושה איותים שונים, ושניים מהם נושאים כתובת ישנה.
כשמישהו שואל מנוע AI על המרפאה בשם הזה, התשובה מהוססת ומערבבת פרטים. לפעמים מופיעה כתובת של הקליניקה הקודמת, ולפעמים התשובה מדברת על מרפאה אחרת לגמרי עם שם דומה בעיר אחרת. הבעלים חושב שזו הזיה של המנוע, ומחפש איך לדווח.
העבודה בפועל לא מתחילה בקוד. קודם מיישרים את השם ואת הכתובת בכל אחד מהמקומות כך שיהיו זהים לחלוטין, כולל האיות. אחר כך נכנסים לסימון באתר, ומוסיפים בבלוק הארגון רשימת sameAs שמצביעה על שלושת הפרופילים המעודכנים. העמוד באתר הריכוז, שאיש מהמרפאה לא יכול לערוך, נשאר בחוץ. מה שמשתנה בהדרגה הוא שהתשובות נעשות חד משמעיות יותר, כי אין יותר שלוש מרפאות אפשריות. מה שלא משתנה: אם אף אחד לא מזכיר את המרפאה בהקשר של השתלות, היא עדיין לא תופיע בשאלה על השתלות.
כאן זה הכי קריטי, כי עסקים מקומיים צוברים פרופילים בלי כוונה: מישהו פתח, מישהו אחר עדכן, ושלושה קטלוגים העתיקו מהראשון. יישור הפרטים והצבעה מפורשת על הפרופילים הנכונים הוא לעיתים קרובות מה שמפריד בין תשובה שנותנת את הטלפון הנכון לתשובה שנותנת מספר שהתנתק.
בחברות B2B הזהות מפוזרת בין הארגון לבין האנשים שבו, והמנוע מתבלבל בין השניים. הפרדה נקייה עוזרת: הארגון מצהיר על הפרופילים של הארגון, ועמוד כותב מצהיר בנפרד על הפרופילים של האדם. ערבוב בין השניים יוצר ישות אחת מוזרה שהיא חצי חברה וחצי מנהל.
כשהמותג נמכר גם בזירות מסחר חיצוניות עולה שאלה עדינה: האם חנות המותג במרקטפלייס היא שלכם. אם אתם מנהלים אותה ואפשר לתקן בה פרטים, היא שייכת לרשימה. אם מפיץ פתח אותה, לא. ההבדל הוא שליטה.
עשו רשימה של כל מקום ברשת שמתיימר לייצג את העסק, כולל כאלה שלא אתם פתחתם. לצד כל אחד כתבו שתי עמודות: אפשר לערוך אותו, והפרטים בו נכונים. רק מי שמקבל כן בשתיהן נכנס לרשימת sameAs, ומי שמקבל לא בשנייה מטופל לפני שמצביעים עליו. אחרי היישור, הוסיפו את הרשימה לבלוק הארגון בעמוד הבית, במקום אחד ולא בכל עמוד. ואז תעצרו: זו עבודה שנעשית פעם, ונבדקת פעם בשנה או כשמשהו זז בעסק. מה שהיא לא, זה שירות חודשי. אם מישהו מציע לכם תחזוקה שוטפת של רשימת קישורים שאורכה חמש שורות, שאלו מה בדיוק ישתנה שם כל חודש.
המלכודת הראשונה היא להתייחס לרשימה כאל מכפיל: ככל שיותר קישורים כך יותר טוב. ההפך קרוב יותר לאמת, כי כל קישור הוא עוד מקום שצריך להישאר מדויק. השנייה היא להצביע על פרופילים שאתם לא שולטים בהם, ובכך להפוך תוכן של מישהו אחר להצהרה שלכם. השלישית, והנפוצה מכולן, היא לעשות את העבודה בקוד ולא בשטח: מוסיפים רשימה מסודרת בעמוד, ומשאירים שלושה פרופילים עם שלוש כתובות שונות. הצהרה שמצביעה על סתירה לא מבטלת את הסתירה, היא רק מוודאת שכולם רואים אותה. ומלכודת רביעית נוגעת לציפיות: אחרי היישור לא צפויה קפיצה, אלא תשובות שמפסיקות לטעות בפרטים יבשים. את זה רואים רק אם תיעדתם מה נאמר קודם.
עסק עם שם ייחודי לחלוטין, פרופיל אחד ברשת ואתר שמתאר את עצמו בבירור כמעט לא ירוויח מזה. אין למערכת מה להתבלבל בו. זה גם לא הצעד הראשון של מי שהסורקים שלו חסומים או שהתוכן שלו לא קיים במקור העמוד, כי הצהרת זהות מדויקת על אתר שלא נקרא היא הכנה למשהו שעדיין לא קורה. ויש מקרה שבו זה לא הכלי הנכון: אם המנוע אומר עליכם דבר שגוי שמקורו במאמר חיצוני, הרשימה לא תמחק את המקור. היא רק מוודאת שהטעות משויכת לגוף הנכון.
השדה נחשב מזמן לאחד האותות שגוגל שוקלת כשהיא מחברת פרופילים לישות אחת, אבל הפאנל עצמו אינו נרכש ואינו מובטח. הצהרה עקבית מגדילה את הסיכוי שהמערכת תחבר נכון. היא לא מזמינה כרטיס.
רצוי מאוד. הצהרה חד כיוונית קלה לזייף, ולכן שווה פחות. רוב הפרופילים ממילא מאפשרים להזין כתובת אתר, וזו הפעולה שהופכת את הרשימה לאמינה.
לא מצביעים עליו. אם הוא מופיע גבוה בחיפוש על שם העסק ומכיל פרטים שגויים, נסו לתבוע בעלות עליו ולעדכן. אם אי אפשר, זו בעיה של אזכורים ולא של סימון, וטיפול בה מתחיל במקור עצמו.
לא פורסם לוח זמנים. העמוד צריך להיסרק מחדש והמערכת צריכה לעדכן את מה שהיא מחזיקה, ולכן מודדים בחודשים ולא בימים.
חלקית. פרטים זהים בכל מקום, וקישורים הדדיים בין האתר לפרופילים, נותנים את אותו רמז בדרך ארוכה יותר.
סימון טכני בקוד העמוד שמתאר למכונה מה מופיע בו: מאמר, מוצר, שאלה ותשובה, ארגון.
עסק, אדם, מוצר או מושג כפי שהמערכת מזהה אותם כדבר יחיד עם תכונות וקשרים, ולא כצירוף מילים.
התהליך שבו מנוע מחליט לאיזה גוף מתכוונים כששם אחד שייך לכמה עסקים או אנשים.
הכרטיס שגוגל מציגה בצד תוצאות החיפוש עבור ישות מזוהה: שם, תחום, קישורים ופרטים.
הופעה של שם העסק בטקסט של צד שלישי, גם בלי קישור.
מה שמופיע כשמחפשים בדיוק את שם העסק: האתר, הפרופילים, הביקורות והאזכורים.
הערך נבדק מול המקורות הרשמיים של הפלטפורמות. כשמשהו אינו ידוע, כתוב כאן שהוא אינו ידוע. שינויים מתועדים בארכיון העדכונים.
בלי מצגת, בלי התחייבות ובלי שיחת מכירה. עשרים דקות שבסופן תדעו אם יש כאן משהו בשבילכם.
לא בקטע של טפסים? [email protected]