הנחיה
הטקסט שהמשתמש מקליד למנוע ה-AI.
System prompt
ההוראה הקבועה שמפעיל המנוע נותן למודל לפני שהמשתמש מקליד מילה, וקובעת טון, גבולות ואופן ציטוט. המשתמש לא רואה אותה והמפרסם לא משפיע עליה. היא מסבירה למה אותה שאלה מתנהגת אחרת בין פלטפורמות.
עודכן:
לפני שהמשתמש הקליד משהו, המודל כבר קיבל טקסט. מפעילת המנוע מציבה לפניו הוראה קבועה שמגדירה מי הוא, איך הוא מדבר, מה מותר לו לומר ומה עליו לסרב, מתי לצאת לחיפוש באינטרנט, אם לצרף מקורות ובאיזה פורמט, וכמה להאריך. ההוראה הזאת אינה קוד ואינה הגדרה במערכת. היא טקסט בשפה טבעית, בדיוק כמו שאלה של משתמש, רק שהמודל אומן להתייחס אליה כבעלת עדיפות גבוהה יותר.
מכאן נובעת נקודה שהרבה אנשים מפספסים. אותו מודל בסיס יכול להתנהג כשני מוצרים שונים לגמרי, רק בגלל הטקסט שהוצב לפניו. מנוע שההוראה שלו אומרת לצרף מקורות לכל טענה עובדתית יחזיר תשובות עם קישורים. מנוע שההוראה שלו מעדיפה תשובה קצרה ושוטפת יענה לעיתים קרובות מהזיכרון הפנימי, בלי לחפש ובלי לצטט אף אחד. אותה שאלה בדיוק, שתי חוויות.
לא רואים את זה ולא משפיעים על זה. ההוראה הזאת נחשבת נכס של המפעילה, היא לא מתפרסמת במלואה, היא משתנה מעת לעת בלי הודעה ובלי מספר גרסה, ואין שום ערוץ מסחרי שדרכו מפרסם יכול לשנות אותה.
כשמישהו אומר שהוא מטפל בנראות שלכם בצ'אט מסוים, שווה לשאול באיזה ממשק בדיוק. אותו מודל יכול לשרת את האפליקציה הרשמית, לשבת מאחורי כלי צד שלישי שמשלם על גישה, ולהפעיל בוט שירות באתר של בנק. בכל אחד מהמקומות האלה הוצבה הוראת מערכת אחרת, ולכן ההתנהגות שונה: באחד יש חיפוש חי ומקורות, באחר יש איסור מוחלט לצאת החוצה ותשובה שנשענת רק על מסמכים פנימיים.
ההשלכה המדידתית חדה. השוואה בין בדיקה שעשיתם באפליקציה אחת לבדיקה שעשה מישהו בממשק אחר אינה השוואה, גם אם שני הצדדים בטוחים שהם מדברים על אותו מנוע. מדידה נאמנה מתעדת את הממשק המדויק, ולא רק את שם החברה. הפירוט לכל פלטפורמה נמצא בעמוד ChatGPT ובפירוק שלבי התשובה.
הדבר הראשון הוא ריסון ציפיות. אם הופעתם בתשובות ובחודש מסוים הפסקתם להופיע, ההסבר הראשון שקופץ לראש הוא שמשהו באתר שלכם נשבר. לפעמים זה נכון. לפעמים המפעילה פשוט שינתה את ההוראה שלה, למשל צמצמה את מספר המקורות המצוטטים או החמירה את הכללים לגבי המלצה על ספק מסחרי מסוים, וכל השוק שלכם ירד יחד אתכם. ההבחנה בין השניים נשענת על מדידה מתמשכת, וזה חלק ממעקב חודשי אחרי התשובות. אין דרך חיצונית להבחין ביניהם בוודאות, אבל יש סימן שימושי: אם גם המתחרים נעלמו מאותן שאלות באותו שבוע, כנראה שהשינוי אינו אצלכם.
הדבר השני הוא שגבולות הסירוב שנקבעים שם מגדירים קטגוריות שלמות שבהן לא תופיעו. תחומים רגישים מקבלים לרוב הוראה שמרנית: לענות בכלליות, להימנע מהמלצה אישית, להפנות לאיש מקצוע. עסק בתחום כזה יכול לכתוב את התוכן הטוב בשוק ועדיין לא לקבל המלצה שמית, כי ההוראה מונעת המלצה שמית מכל אחד.
הדבר השלישי הוא מה כן נשאר בשליטתכם. הוראת מערכת נוטה להעדיף מקור שאפשר לסמוך עליו: טענה מסויגת, מספר עם תאריך, תנאי מפורש. ככל שההוראה שמרנית יותר, כך גדל היתרון של תוכן שמסייג את עצמו, כי הוא מוריד למודל את הסיכון להגיד משהו לא מדויק. זו עבודה שמשתלמת מול כל סט הוראות, ולכן היא ההימור הבטוח היחיד כאן.
והדבר הרביעי הפוך לגמרי: יש הוראת מערכת אחת שאתם כן כותבים, זו של הבוט שלכם באתר. שם אתם קובעים אם הוא עונה על מחירים, מה הוא אומר כשאין לו תשובה, ומתי הוא מעביר לאדם. עסקים משקיעים חודשים בניסיון להשפיע על ההוראה של מישהו אחר, ומשאירים את זו שבבעלותם בהגדרות ברירת המחדל שהגיעו עם הכלי.
נניח חברת תוכנה ישראלית שמוכרת מערכת לניהול גיוס למחלקות משאבי אנוש. תרחיש מומצא.
השאלה שנשאלת בשני מקומות היא אותה שאלה: "מה המערכות המומלצות לניהול גיוס לחברה של מאה עובדים בישראל".
בממשק אחד ההוראה מורה למודל לחפש באינטרנט כששואלים על מוצרים ולצרף מקורות. התשובה חוזרת עם רשימה קצרה של ספקים ועם קישורים. זו בדיקה שאומרת לכם משהו על הנראות שלכם.
בממשק אחר, על אותו מודל בסיס, ההוראה שמרנית יותר ומורה להימנע מהמלצה מסחרית ולהסביר כיצד לבחור. התשובה חוזרת בלי שמות ובלי קישורים, ומסבירה מה לבדוק בתהליך בחירה. לא נעלמתם, ולא נפגעתם. פשוט נשאלה שאלה שההוראה מסרבת לענות עליה בשמות.
מה שעסק עלול לעשות עם התוצאה הזאת הוא הטעות: להסיק שהוא לא מופיע ולפתוח פרויקט תוכן שלם, כשבפועל הוא בדק ממשק שבו אף ספק לא מופיע. לכן השאלה הראשונה בכל בדיקה היא אם בתשובה יש בכלל מקורות.
בתחומים שבהם התשובה תלויה בנסיבות, כמו ייעוץ מס או ליווי רגולטורי, הוראות המערכת נוטות להוסיף סייגים ולהמליץ לפנות למקצוען. זה נשמע רע ואינו רע: תשובה שמסתיימת בהמלצה לפנות לאיש מקצוע היא בדיוק הרגע שבו כדאי שתהיה מקור מצוטט בגוף התשובה, כי הקורא יוצא מהתשובה עם כוונה לפנות למישהו.
רפואה, בריאות, תרופות, אשראי, השקעות, נדל"ן. בקטגוריות כאלה הוראות המערכת לרוב מחמירות במיוחד, וחלק מהשאלות פשוט לא ייענו בשמות ספקים. לפני שמתקצבים עבודה שלמה בערוץ, שווה לבדוק אם השאלות שחשובות לכם נענות בכלל בציון מקורות, כי אם הן לא, התקציב היה הולך למקום שחסום מראש ולא לתוכן חלש.
חלק מההוראות מגבילות ציטוט של מחירים או מוסיפות אזהרה שהמחיר עשוי להשתנות, כי מחיר מתיישן מהר והוא סיכון למפעילה. פועל יוצא: עמוד שכותב מחיר בלי תאריך ובלי תנאי מזמין ניסוח זהיר, ועמוד שכותב ליד המחיר מתי הוא נבדק ומה כולל או לא כולל משלח נותן למודל בדיוק את הסייג שההוראה דורשת ממנו.
כאן אתם בצד השני של המשוואה, ושווה להתייחס לזה כך. ההוראה שאתם כותבים לבוט שלכם קובעת אם הוא נותן טווח מחירים או מתחמק, מה הוא עושה כשאין לו תשובה, ומתי הוא מעביר לאדם. בוט שממציא תשובה במקום לומר שאינו יודע פוגע באמון מהר יותר משהוא חוסך בעלות שירות, וזו החלטה שנופלת בניסוח ההוראה ולא בבחירת הספק.
אל תתכננו סביב הוראת המערכת, כי אתם לא רואים אותה ואין לכם דרך להשפיע עליה. תכננו סביב מה שעובד תחת כל גרסה שלה: פרט שאפשר לאמת, תנאי מפורש, תאריך ליד מספר, ומשפט שאומר במפורש למי זה לא מתאים. לפני קמפיין תוכן, הריצו את השאלות החשובות לכם בכל ממשק שבו הלקוחות שלכם באמת יושבים, ורשמו לכל אחד אם הוא מחזיר מקורות. הממשקים שלא מחזירים מקורות יורדים מרשימת היעדים, ולא כי נכשלתם בהם.
המלכודת הגדולה היא לפרש כל שינוי בהתנהגות כאות על האתר שלכם. עמוד לא נגע בו איש, ופתאום הוא לא מצוטט. מכאן קצרה הדרך לפרויקט תיקונים שלם שמטפל בבעיה שלא קיימת. לפני שמתחילים, בדקו אם גם המתחרים שלכם נעלמו מאותן שאלות, ואם התשובות בכלל מכילות עדיין מקורות, כי מעבר של ממשק למצב שבו הוא עונה מהזיכרון מוריד את כולם יחד. מלכודת שנייה היא לקנות שירות שמבטיח השפעה על ההגדרות של המנוע עצמו. אין ערוץ כזה. מה שכן נמכר ואינו קיים שווה לזהות לפני התשלום ולא אחריו.
אם אתם עוד לא מופיעים בתוצאות החיפוש הרגילות בשאלות שחשובות לכם, הוראת המערכת אינה הבעיה שלכם היום ואין טעם להתעמק בה. אתם נופלים שלב מוקדם יותר, בשליפת סל המקורות, ושם העבודה שונה לגמרי. גם עסק שאין לו בוט משלו ואין לו כוונה להקים אחד יכול לקרוא את הערך הזה כרקע ולא כמשימה: הוא מסביר התנהגות, הוא לא מייצר רשימת מטלות.
לא במלואה. יש מפעילות שפרסמו חלקים או עקרונות, ויש ניסיונות לחלץ אותה בשאלות, אבל טקסט שמוחזר כך אינו מאומת ואפשר שהוא שגוי. אנחנו לא יודעים מה כתוב שם בדיוק, וגם אילו ידענו זה היה משתנה.
לא. זה אינו מוצר פרסומי ואין מסלול רכישה כזה. פרסום במנועי AI, במקום שבו הוא קיים, הוא יחידה מסומנת בתשובה ולא שינוי בהוראות המודל. הפירוט במצב הפרסום בישראל.
בדרך כלל בגלל הוראה שונה, ולא מודל שונה. הוראה שמורה לחפש ולצטט מייצרת תשובה עם מקורות, והוראה שמעדיפה קיצור מייצרת תשובה מהזיכרון הפנימי בלי אף קישור.
מספיק כדי להצדיק בדיקה קבועה ותיעוד תאריכים. אין הודעות על שינויים ואין מספרי גרסה שאפשר להיתלות בהם, ולכן סדרת מדידות לאורך זמן שווה הרבה יותר מבדיקה אחת מעמיקה.
ההנחיה שלכם היא בקשה נקודתית שנמחקת עם סיום השיחה. הוראת המערכת קבועה, קודמת לכם וחלה על כל המשתמשים, ובמקרה של התנגשות המודל אומן להעדיף אותה.
הטקסט שהמשתמש מקליד למנוע ה-AI.
הרגע שבו מודל מייצר תשובה לשאלה, בניגוד לשלב האימון.
מצב שבו מודל מייצר מידע שנשמע סביר אך אינו נכון, למשל מייחס לעסק שירות שהוא לא מספק.
הפניה שהמודל מציג לצד התשובה, אל האתר שממנו נשאב המידע.
התהליך שבו מודל מריץ חיפוש אמיתי ומרכיב את התשובה ממקורות שמצא, במקום להסתמך רק על מה שלמד באימון.
המודל הספציפי שמריץ את התשובה.
הערך נבדק מול המקורות הרשמיים של הפלטפורמות. כשמשהו אינו ידוע, כתוב כאן שהוא אינו ידוע. שינויים מתועדים בארכיון העדכונים.
בלי מצגת, בלי התחייבות ובלי שיחת מכירה. עשרים דקות שבסופן תדעו אם יש כאן משהו בשבילכם.
לא בקטע של טפסים? [email protected]